הכלכלה המדינית של הלאומיות המיליטריסטית בישראל

עמוד:284

( אדוה"ע ) התנגדה לחלוקה ותמכה במנדט ביךלאומי ( שישאיר את המולדת בשלמותה וידחה את עניין המדינה לשלב מאוחר , ( ואילו השומר הצעיר ( שוה"צ ) תמך במדינה דו לאומית ( תוך כוונה שהצמיחה החברתית והכלכלית תסייע להבנה בין הערבים והיהודים וההסדרים המדיניים ייקבעו בשלב מתאים יותר " . ( חשוב לציין שהתנועה כולה התנגדה , ואף באופן קיצוני , לאידיאולוגיה הלאומנית ולסמלים המיליטריסטיים מדינתיים ונאבקה בקבוצות הצבאיות של הימין כבארגונים טרוריסטיים . בהקשר זה , כמו במקומות קודמים , אין אנו מהססים לומר שתנועת הפועלים הארצישראלית ובאמצעותה הפוליטיקה היישובית בכללה , היתה באופן מובהק לא מיליטריסטית , ובקבוצות מרכזיות שלה אף אנטי מיליטריסטית . אבחנות אלה מוליכות אותנו לדחות את ההסברים הגורסים את אי הנמנעות של המלחמה ושל תוצאותיה , מבחינת הערבים —המפלה , ההשתלטות והגירוש ; ומבחינת היהודים — עליית הלאומיות המיליטאריסטית , שבה נעסוק בהמשך . רודינסון ופרנק ( Frank , 1975 : 8 ; Rodinson , 1973 : 7 ) מסבירים למשל את התקופות שלפני 1948 ושלאחריה , כתחנות בהיסטוריה בעלת מסלול קולוניאליסטי קבוע מראש , שבמהלכו השתלטו היהודים הציונים על האיזור והפכו אותו למושבה אירופית . לאחר מכן הכניעו היהודים את הילידים במלחמה והשליכו אותם החוצה . אנו בדעה שמלחמת 1948 ותוצאותיה , כולל הפליטים הערבים ושוד הקרקעות הגדול על ידי ישראל , לא היו כלל תוצאות צפויות מראש או בלתי נמנעות . גם העליונות היהודית במלחמה לא היתה ברורה מלכתחילה , גם כוחות בינלאומיים יכלו לפעול אחרת : הבריטים והערבים יכלו , למשל , להתפשר על עליית העקורים והפליטים היהודים ששרדו מהטבח הנאצי , האו"ם עלול היה לא להגיע להחלטת החלוקה לשתי מדינות , או כוחות בשמו עשויים היו להתערב בפועל להפסקת הלוחמה , ברית המועצות או ארצות הברית יכלו לפעול אחרת , וכיו"ב . אנו דנים בתוצאות ידועות לנו אבל הסיבות אינן כתובות על מצחן . נקודה אחת ברורה > גם אפשרויות שלא התממשו היו קיימות וריאליות , ויותר מכך , אפילו אלטרנטיבות מובסות ממשיכות בקיום מסויים . היהודים לא פתחו במלחמה , אבל כידוע הם ניצחו בה . לא נוכל להתייחס כאן בחומרה ובכאב הראויים לסבל האנושי ולאובדן שהמלחמה גרמה . אנשים רבים נהרגו במלחמה ומאות אלפי ערבים הפכו בעקבותיה לפליטים . נצחון היהודים , ייסוד המדינה והמאבק הפוליטי החריף בתוך תנועת הפועלים הציונית הם מצבים ומהלכים שהתרחשו בעת ובעונה אחת תוך כדי המלחמה . לשילוב ביניהם נודעה השפעה מיידית וכבירה על היחסים הפוליטיים מעמדיים במדינה החדשה . השינויים שהתחוללו אכן היו קיצוניים . בין התוצאות בהן נדון אנו מציינים את הנסיגה של מפלגת השלטון מהפרספקטיבה הסוציאליסטית , ואימוצה של אידיאולוגיה לאומית ממלכתית , שהפתרון הצבאי או המיליטריסטי לבעיה הלאומית הפך מרכיב יסודי שלה . עליית הממלכתיות ומפלת הפוטנציה הסוציאליסטית העובדה שעלה בישראל שלטון לא סוציאליסטי , מונהג על ידי הימין בתנועת הפועלים , שדחה את הסוציאליזם ואימץ לו תחליף אתתיסטי ( מדינתי ) —ממלכתיות —מחייבת הסבר . רוב העבודות במדעי החברה מציגות את המעבר מיישוב למדינה , בעיקר מבחינת המערך הפוליטי — כדוגמה בולטת במיוחד לרציפות , המשכיות ואפילו זהותסטרוקטוראלית , תיפקודית , ארגונית , אישית וכיו"ב . הדברים אמורים במחקרים מוקדמים

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר