|
|
עמוד:277
ובעלי מפעלים משפחתיים קטנים עד בינוניים , שייצרו בעיקר חומרי בניין ומזון . זהו מעמד בינוני נמוך של בעלי עסקים ועצמאיים , אשר הצלחתם הכלכלית היתה קשורה במידה רבה בעלייה ובביקוש הגובר שגרמה לו . השירותים היו קשורים בעיור מזורז , ורבים מבעלי העסקים היו גם הם מתוך העלייה החדשה ( כרמי ורוזנפלד , . ( 1971 מסיבות שונות לא התפתחה ממעמד בינוני נמוך זה בורגנות מסחרית או תעשייתית ( בעלי מפעלים , בנקים או קרקעות ) המרכזת בידיה עסקים וכוח במימדים ארציים או אזוריים ( אם כי בהגדרה הסטטיסטית של ממשלת המנדט דאז היו בפלסטינה א"י "קפיטאליסטים" רבים יחסית , כאלה שלא עלו במכסת "פועלים" ועצמאיים והיה בידיהם 500-250 לי"ש למשפחה . . ( Survey , 1946 : 105 חולשת המעמד הבינוני היהודי נבעה במידה רבה מאותם גורמים שמנעו מההתיישבות היהודית פיתוח של מאפיינים פוליטיים וכלכליים הנחשבים כטיפוסיים לחברות קולוניאליות : היא לא נהנתה מזכויות יתר של כיבוש , מהגנה על עמדות נישול ומונופולין שכיבוש מעניק , מעסקים וחוזים ממשלתיים ומאדמה חופשית או כמעט חופשית . במלחמת העולם השנייה נהנה השוק המקומי מתנאי הגנה מירביים . תחרות היבוא כמעט ופסקה ונוסף לכך הממשלה והצבא הבריטיים הפכו לצרכנים גדולים של התוצר המקומי וקשרו לאספקה ולבנייה הבטחונית יצרנים וקבלנים מקומיים — יהודים כערבים . אלה אומנם צברו במרוצת המלחמה רווחים נאים ( פוליאק , ; 167-8 : 1946 הורוביץ , . ( 238-242 : 1948 אבל גם בתקופת המלחמה , לא פחות מאשר לפניה , נשען המימון של מפעלי הפיתוח ופרוייקטים גדולים על הון ציבורי ויוזמה לא קפיטאליסטית . הקרנות הפילנטרופיות של אגודות החובבים , י"קא , ובעיקר רוטשילד , סיפקו משען זה בארבעים השנים הראשונות להתיישבות היהודית . מהמנדט ואילך עבר מרכז הכובד לקרנות הלאומיות . התקציבים השנתיים של המוסדות הלאומיים והון הקרנות שעמד לרשותם , מימנו פיתוח בסיסי של קניית קרקעות והכשרתן להתיישבות ולחקלאות . הקרנות סייעו , במידות שונות , במימון התיישבות וצרכי המשק החקלאי , וזמן ממושך אף תמכו בתקציבי שירותים מוניציפאליים , בעיקר בחינוך , ובהשקעות יסוד בתחבורה , מים וחשמל ( אליצור , . ( 46 , 19 : 1938 מסוף שנות העשרים לערך היה השלטון הפוליטי במוסדות התנועה הציונית ובקרנותיה בידי קואליציה בראשות מפלגת הפועלים הגדולה —מפלגת פועלי ארץ ישראל ( מפא"י . ( העובדה שבסוף שנות השלושים היו כ 70 % מהשכירים היהודים מאורגנים בהסתדרות העובדים — שיעור גבוה מאד לכל הדעות , גם כשמדובר בציבור קטן —מלמדת כי ההסתדרות עצמה היוותה גורם משקי ותעסוקתי חשוב במספר ענפים מרכזיים : בחקלאות , בבניין , בעבודות ציבוריות , בתחבורה ובתעבורה , ובשירותים כמו בריאות וחינוך ( ברסלבסקי , . ( 272 : 1952 המעמד הבינוני אף פעם לא הגיע למנהיגות פוליטית ביישוב , ומנהיגיו נעצרו ברמה המוניציפלית ובעיריית תל אביב . ההתנהגות הפוליטית של המרכז והימין היתה קשורה במאמץ שלהם להתגונן בפני ההסתדרות ומפלגות הפועלים . בעיקר אמורים הדברים בנטייה של המרכז ( ציונים כלליים א' ו ב ( ' להתפצלות סיעתית מקומית : איכרים , פקידות לאומית מרכזית , סוחרים , בעלי בתים , בעלי מקצועות חופשיים מסויימים וכר , ובתמיכה שחלק מקבוצות אלה העניקו לימין הלאומני או הרביזיוניסטי ( לובוצקי , ; 1946 בן אברהם , . ( 151-6 : 1978 מפלגות המרכז וחוגי המעמד הבינוני , הן כאלה שתמכו באידיאולוגיה ובאקטיביזם הלאומי ( אנטי בריטי או אנטי ערבי ) של הימין , והן כאלה שנמנעו מתמיכה כזו , נאבקו נגד היוניוניזציה של שוק העבודה , מעמד ההסתדרות כמייצגת הפועלים ,
|
|