הכלכלה המדינית של הלאומיות המיליטריסטית בישראל

עמוד:276

פוטנציה סוציאליסטית כמחסום בפני כוחות לאומניים מיליטריסטיים בחברה היהודית תחת המנדט ערב הקמת המדינה , ב , 1947 מנתה האוכלוסיה היהודית כ 670 אלף נפש , כשליש מכלל האוכלוסיה של פלסטינה / ארץ ישראל ( להלן פלסטינה א"י , ( או כמחצית מהאוכלוסיה הערבית , שהוערכה ב 1 . 270 מיליון . עשר שנים קודם היה מספר היהודים כ 400 אלף והערבים קרוב למיליון . בראשית שנות השלושים , לפני עליית הנאצים לשלטון ולפני ההחמרה הקריטית במדיניות ההגירה של מדינות שונות , היו היהודים כ 200 אלף והערבים כ 870 אלף . כלומר , גם בתקופה מאוחרת היו שתי האוכלוסיות קטנות מאוד . האוכלוסיה היהודית גדלה בעיקר אחרי שנות השלושים . גידולה הושפע מההגירה ומהמנוסה של יהודים מאירופה ומסגירת ארצות מקלט , והוא הוגבל על ידי ממשלת המנדט והתנגדות הערבים לעליית יהודים . אף שהיישוב היהודי היה קטן , רוב הזמן קטן מאוד , הדיפרנציאציה הפנימית שלו היתה מורכבת ביותר , ונתהוו בו קשרים ומחיצות לפי ארצות וקהילות מוצא , מוצא אתני , היחס לדת ( דתיים וחופשיים , ( תקופת העלייה ( ותיקים וחדשים , ( סוג ההתיישבות ( עירוניים וחקלאיים , ( ועוד . לאלה נוספו השתייכויות לקבוצות כלכליות , מקצועיות ותעסוקתיות שונות ( פוליאק , ? 1945 פרחי , ; 1975 קולת , . ( 1975 אך הדיפרנציאציה העיקרית , שהאפילה על האחרות , היתה לפי ההשתייכות המעמדית והמפלגתית . בצד האחד היתה תנועת הפועלים הציונית סוציאליסטית , על ההסתדרות , החלוץ , ההתיישבות , תנועות הנוער ומפעליה הכלכליים , שכונו בשעתו בשמות שונים כמו "משק פועלים" , ( Kurland , 1947 : 173 ) "משק מתוכנן" , ( Muenzner , 1947 : 69-72 ) משק ב"בעלות מעמד הפועלים" ( טבנקין , , ( 98-102 : 1969 והשם שנותר עד היום — " חברת העובדים . " בצד שמנגד היו המפלגות הלאומיות , המרכז הציוני כללי והימין הרביזיוניסטי ; משק לא היה להן , אבל הן נטלו את ההגנה על מה שכונה "המשק הפרטי . " ימיה של ההתפלגות המעמדית מפלגתית ארוכים כמעט כימיו של היישוב המאורגן : מ , 1905 כלומר מהעשור האחרון לשלטון התורכים . היא הגיעה להתפתחות משמעותית בשנות השלושים והארבעים . אם נתבונן בדיפרנציאציה זו במונחים של תעסוקה ובעלות נראה שמשנות הארבעים היו 40 % מהכלכלה היהודית בבעלות סוציאליסטית או ציבורית . לא זו בלבד שהמשק היהודי היה מחולק לסקטורים פוליטיים כלכליים , מנוגדים בהכרה ושונים למעשה , אלא שחלוקה זו היתה כמעט שוות משקל במונחי היקף התעסוקה בשני הסקטורים . חשוב להבין שמבנה והתפלגות זו שיקפו את כיוון ההתפתחות ההיסטורי . כלומר , בניגוד למחשבה הרווחת , החיים הכלכליים של היישוב היהודי בפלסטינה א"י לא התחילו כחיים שיתופיים שהפכו , עם ריבוי האוכלוסין , העיור וכיו"ב , ליותר קפיטאליסטיים — אלא להיפך . התרחבות הכלכלה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הרחיבה וגיוונה את היוזמה הסוציאליסטית והציבורית , והיא התפשטה בהצלחה כמעט בכל הענפים . ליוזמה הפרטית , או הפרטית למחצה , היה משקל נכבד יותר בתעסוקה ובבעלות הקרקעית בכלכלה הקטנה , העירונית מושבתית , של שנות העשרים והשלושים המוקדמות , מאשר עשור אחרי זה . ההרכב הסוציו כלכלי של הסקטור הפרטי מעיד על המגמה האמורה . הקבוצות העיקריות בו היו אופייניות למה שאנו מכנים מעמד בינוני עירוני ושירותי : קבלני בניין , סוחרים עירוניים , בעלי בתים , חנוונים , פרדסנים , בעלי בתי מלאכה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר