|
|
עמוד:271
מדינות המפרץ . החרם הערבי על חברות זרות הסוחרות עם ישראל חוסל כמעט . גוברים גם קשרי מסחר ושותפויות ידע והון , ישירים ולא ישירים , עם מדינות ערביות . לעלייה , להרחבת הקשרים הכלכליים העולמיים של ישראל ולתמיכה המאסיבית של ארה"ב בישראל יש קשר ישיר לחידוש הצמיחה הכלכלית בישראל , שעלתה בשנים האחרונות ( למרות הגידול המקביל בשיעור האבטלה ) על שיעור הצמיחה במערב . סוריה , בעלת הברית העיקרית של ברה"מ בין מדינות העימות , איבדה למעשה את האופציה הצבאית הקונוונציונלית נגד ישראל . אופציה זו צומצמה בלאו הכי עם יציאתה של מצרים מהסכסוך . עם קריסתה של ברה"מ הורע עוד יותר מצבה של סוריה גם מבחינה כלכלית , והיא נאלצה לוותר על שאיפתה לאיזון אסטראטגי עם ישראל . דווקא חולשה זו גורמת לה לנסות ולפתח יכולת פגיעה בעורף ה"רך" —האזרחי —של ישראל באמצעות מערך טילים ארוכי טווח , ובאמצעות פריסת חסות על כוחות גרילה של החיזבאללה , כל זאת כדי לא להמצא במצב חולשה במשא ומתן וכדי לנסות לשמור על כוח הרתעה . חולשה צבאית וכלכלית , והאינטרס לשמור על מעמד ההשפעה שקנתה לה בלבנון על ידי הצלחתה בייצוב המשטר ובסיום מלחמת האזרחים ( משימות שלא ישראל ולא המרינס האמריקנים הצליחו בהן ) גרמו לסוריה לזוז מנייטרליות במשבר המפרץ לקראת הפשרה מוגבלת ביחסיה עם ארה"ב . סוריה נמצאת כיום בתהליך התאמת האינטרסים שלה למצב החד מעצמתי . קלף המיקוח העיקרי שלה הוא שלילי —יכולת מניעה , או לפחות עיכוב ושיבוש הסדר האמריקני האזורי : המנעות מייצוב לבנון , המנעות מריסון ההשפעה האיראנית בלבנון , מניעת השגת הסכם בין לבנון וישראל ובין ירדן וישראל , או אף בין הפלסטינים לישראל . סוריה מתמרנת בקלפים של מעמדה כמתווך וכבעל כוח אזורי לא מבוטל עדיין כדי לזכות במחיר אופטימלי תמורת הסכמתה להכנס להסדר אזורי . נראה שאין לסוריה אופציה אלא להמשיך בתהליך זה : ארה"ב , ישראל ומדינות המפרץ משתמשות נגדה במדיניות מקל וגזר כדי לדחפה להסדר כולל . הסכם שלום בין סוריה וישראל , אם יתממש , יהיה כנראה הסכם משולש , כמו ההסכם הישראלי מצרי , שקודקודו יהיה ארה"ב . מלבד רמת הגולן תדרוש סוריה נורמליזציה של יחסיה עם ארה"ב ועזרה כלכלית . אש"ף הוקם אמנם במאי , 1964 אך למעמדו בין הפלסטינים ולמעמדו הבינלאומי המוכר כנציג העם הפלסטיני הגיע אחרי כיבוש השטחים בידי ישראל בשלב הבין מעצמתי של הסכסוך . אש"ף אורגן מחדש על ידי המצרים האמנה הפלסטינית המתוקנת אושררה ביולי , 1968 ערפאת ביקר במוסקבה לראשונה יחד עם נאצר בקיץ , 1968 ונבחר לנשיא אש"ף בפברואר . 1969 ועידת רבאט , שבה ניתנה ההכרה הערבית באש"ף כנציג יחיד של העם הפלסטיני , היתה באוקטובר . 1974 הכרת הגוש המזרחי באש"ף שימשה את ברה"מ כמכשיר למניעת התפשטות הגמוניה אמריקנית באיזור , הן באפשרה את המשך המאבק המזויין נגד ישראל חרף עליונותה הצבאית , והן בהוותה איום למשטרים ערביים פרו מערביים . התנגדות ישראל , לפני עליית הליכוד ואחרי , 1977 להכרה בזכויות הלאומיות הפלסטיניות ובאש"ף כנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני קיבלה גיבוי אמריקני , מאותן סיבות שבגללן זכה אש"ף בתמיכה סובייטית . עם זאת , ניסיונות שונים שנעשו על ידי ישראל בשנות השמונים ליצור תשתית ארגונית ומנהיגות חלופית לאש"ף , נכשלו . אש"ף הוחלש על ידי ישראל במלחמת לבנון . 1982 האוטונומיה החלקית שיצר לעצמו בלבנון ומוסדות המדינה בדרך שכונן שם על רקע מלחמת האזרחים ואובדן השלטון המרכזי — אבדו . המנגנון הפוליטי שהקים הורחק בשנית מהאוכלוסיה הפלסטינית והוגלה
|
|