|
|
עמוד:270
הכרת אש"ף בישראל , ב . 1988 לכל המאוחר אפשר לציץ את תחילת שלב זה במלחמת המפרץ ב 1991 או בראשית ועידת מדריד באותה שנה . ישראל יצאה נשכרת יותר מכל הצדדים לסכסוך מהשינוי בברה"מ . אחרי שנים רבות של קיפאון בעלייה הגיעו לישראל , תוך ארבע שנים , כחצי מליון עולים ממדינות חבר העמים . מנקודת ראות ציונית העלייה הקהתה , לתקופת מה , את חריפות הבעיה הדמוגרפית . ישראל זכתה בתוספת הון אנושי שכמוהו לא ידעה מאז העלייה הגרמנית בשנות השלושים . לעלייה יש אפקט עצום על החשיבה הערבית על חוסנה ו"עובדתיותה" של ישראל , ולכן על תחשיב מאזן הכוחות הישראלי ערבי . לציונות לא היתה מעולם שליטה על גלי העלייה לארץ . אלה הושפעו , בראש ובראשונה , משינויים פוליטיים בארצות הפזורה של היהודים . שינויים פוליטיים שגרמו להגירה השפיעו על הסכסוך , ולהיפך — הסכסוך עצמו היה גורם שהשפיע על ההגירה היהודית לישראל . כך , לעלייה מאירופה לארץ ישראל המנדטורית בשנות השלושים , עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה , היתה השפעה על המרד הערבי של 1936-1939 ועל החלטת הערבים להצטרף לסכסוך הציוני פלסטיני . לשלב השני של הסכסוך , השלב הבין מדינתי על פי הגדרתנו , היתה השפעה- חשובה על העלייה מארצות ערב . השלב הבין מעצמתי של הסכסוך התאפיין , בין השאר , גם בסירובה של ברה"מ , במסגרת עמדתה הפרו ערבית , להתיר הגירת יהודים לישראל , ובמאבק נגדי שערך הממסד הציוני ברוב הקהילות היהודיות במערב ( למרות חילוקי הדעות עם הארגונים היהודים שתמכו בהגירה מברה"מ ללא החנייה או לחץ שיהגרו לישראל דווקא . ( מאבק זה למען "חופש ההגירה" ( אבל רק של יהודים —לא של כל תושב ברה"מ , ( השתלב במלחמה הקרה כחלק מהמאבק האידיאולוגי למען זכויות האדם במשטר טוטאליטרי . קריסת ברה"מ ואובדן מעמדה המעצמתי ביטלו את האינטרס הפרו ערבי שלה במניעת יציאת היהודים . בולטות הנושא כתוצאה מהמאבק הציוני המתמשך בתקופת המלחמה הקרה הפכה אותו , דווקא , לסמל השינוי שחל בחבר העמים , וכך למנוף לשיפור יחסי חבר העמים עם המערב . התמוטטות הסדר הכלכלי פוליטי בחבר העמים הביאה יהודים רבים להגירה , יותר מתוך רצון לברוח מהאניה הטובעת מאשר מהכרה יהודית ציונית . קליטתה הכלכלית והחברתית של העלייה הרוסית בישראל היא בעייתית מאד . גל עלייה זה עמד מאחורי בקשתה של ישראל לקבל ערבויות אמריקניות לגיוס 10 מיליארד דולר כהלוואות . בקשה זו נהייתה לאחד מאמצעי הלחץ על ממשלת הליכוד להכנס לתהליך ועידת מדריד . בעקיפין תרם נושא הערבויות לנפילת הליכוד בבחירות , כאשר חלק מן הציבור שאולי היה נוטה לליכוד הבין היטב לאן נושבת הרוח שבאה מארה"ב . ארה"ב הגבילה באמצעות הערבויות את מדיניות ההתנחלות הישראלית בשטחים ( להוציא איזור ירושלים רבתי ) וחייבה את ישראל לתת ביטוי קונקרטי בצורת משא ומתן עם הערבים לביצוע החלטת האו"ם 242 הקוראת לנסיגה מהשטחים הכבושים . התמוטטות הגוש הסובייטי , הצורך של מדינות הגוש לשעבר לרכוש אהדה במערב , והאמנות הדיפלומטית של בעלי ההון והקשרים היהודיים בארה"ב , כל אלה סייעו לישראל להיחלץ מבידודה המדיני . חודשו הקשרים עם מדינות מזרח אירופה וחודשו , או נוצרו בפעם הראשונה , קשרים דיפלומטיים וכלכליים עם מדינות נוספות , כולל מדינות אסיה , שלא היו להן יחסים דפלומטיים עם ישראל , ומדינות אפריקה , שניתקו את יחסיהן עם ישראל עוד בשנות השישים והשבעים . בראשית שנות התשעים נוצרו והתהדקו קשרים פוליטיים וכלכליים אפילו עם מדינות מוסלמיות , וכתוצאה ממלחמת המפרץ גם עם
|
|