|
|
עמוד:267
פינאנסיות ופוליטיות וממגבלות כוח אדם . תוכניות אלה היו מבוססות על תפיסה מקסימלית של קרקע ועל יצירת נוכחות של מתנחלים יהודים בכל מקום בגדה המערבית — אפילו בתוך שטחים המאוכלסים בצפיפות בערבים . ב 1979 הוכרז שאדמה בלי שטרי בעלות ( ורוב האדמה היתה מעובדת ללא שטר בעלות ) תשתייך מעתה לממשלה , וכך בצו אחד , הוחרמו 64 אחוזים מאדמות הגדה המערבית ( אפרת , ( 91 : 1984 ונפתחו להתנחלות יהודית — זאת בנוסף לשטחים שקודם היו בבעלות רשמית של ממשלת ירדן , שעליהם הוקמו התנחלויות קודמות . בו זמנית הרשתה הממשלה גם רכישת אדמות ערביות על ידי חברות פרטיות . ניתן לראות שבניגוד למצב בתקופת המנדט , שבה היה מנגנון הרכישה העיקרי מנגנון השוק , מעתה היה מנגנון הרכישה העיקרי "תפיסה" בגיבוי מנגנוני כפייה וחקיקה . נתגלה בעתונות שרכישת קרקע נעשתה אפילו תוך זיופים והפעלת לחצים על הבעלים הליגאליים תוך עצימת עין מצד השלטונות . מוערך שב 1984 היו בגדה המערבית 115 התנחלויות עם כ 28 , 000 תושבים ( אפרת , ; 91-5 : 1984 הערת העורך : ב 1992 מספר ההתנחלויות בגדה וברצועה היה 137 ומספר התושבים היהודים שם היה . 107 , 000 ר' גולדברג , . ( 9 : 1993 שוב הופיעו צורות חדשות של התנחלות : כפר קהילתי —יישוב קטן , דומה במקצת למושב אך אינו מבוסס על חקלאות . יישוב קהילתי —גדול יותר , פחות סלקטיבי בבחירת תושביו , שרוב תושביו יוממים ועובדים במרכזים המטרופוליטנים הגדולים של תל אביב וירושלים . חושבה —פרבר עירוני בשלביו הראשונים , גם הוא מבוסס על יוממות . ( Newman , 1985 ) בנבדל מההתנחלויות בתקופת טרום המדינה , שהדגישו עצמאות והסתמכות על עצמם , ההתנחלויות החדשות תלויות מאוד בצבא לצורך בטחון , ותלויות בעורף הכלכלי בישראל . המוטיבציה של המתנחלים היא משיחית דתית , כמו בקרב חברי גוש אמונים , או אופורטוניסטית , כמו אצל מתנחלים עירוניים שזרמו לגדה המערבית כדרך לשפר את רמת חייהם . כך או כך , במונחים מספריים הדחיפה להתנחלות היתה כישלון יחסי , רק כ 2 . 5 אחוזים מתושבי הגדה המערבית ( מלבד ירושלים ) היו , בראשית שנות השמונים , יהודים . סיכום קוצר היריעה אינו מאפשר דוגמאות נוספות . תקוותי לפתח נושאים אלה , ואחרים , בהמשך . הייתי רוצה להראות איך כל התחומים העיקריים בחברה הישראלית הובנו ומובנים על ידי הסכסוך r התלות בתקבולים חד צדדיים בכלכלה , המערכת הפוליטית והחלוקות הפנימיות בה , האופי המיוחד של המדינה , היחסים בין עדות יהודיות — מערבים לעומת מזרחים , התפתחות זרמים משיחיים בדת היהודית , הדתיות של הפוליטיקה הישראלית , ועוד . התפתחות המחקר על השפעות הסכסוך דורשת ביקורת על הגישות השליטות במדעי החברה בישראל , על קווי הפרדה מקובלים בין תחומי ידע , ומעל לכל על הנחות היסוד שהושפעו ממחוייבות אידיאולוגית לסדר הפוליטי הקיים . המחיר הנגבה מהחברה הישראלית על ידי הסכסוך יכול להיות מובן בכללותו רק על ידי הפיכת הסכסוך עצמו לשדה מחקר עצמאי .
|
|