|
|
עמוד:261
התייחסות פנימית : תוספתן המתפרץ מפעם לפעם בדלקת זמנית . הערבים והסכסוך מסוקרים לכן כחיצוניים למבנה ולהתפתחות של החברה הישראלית . קטיגוריית מחקר . ( 2 ) סוג זה של מחקרים בוחן אומנם את הערבים בישראל , אבל הוא משלים את הסוג הראשון . הוא מתעלם מהאקסקלוסיבלות ( הסגירות ) כלפי לא יהודים כהיבט מהותי של מבנה המדינה היהודית ציונית , ומאי אפשרות ההתקבלות של ערבים למבנה זה . הוא מתעלם מהתפתחות המבנה של החברה הערבית בישראל כתוצאה מן הסכסוך והכיבוש ומהיותה מיעוט נישלט ומופלה . שדה השיח של סוג זה של מחקרים סוקר את הערבים כ"מיעוט בתהליך מודרניזציה והתאמה בחברה הישראלית" ( סמודוה , בסמוחה וציבולסקי , ( 1978 באופן זה נמנע , במכוון , הדיון בבעייתיות והייחודיות של החברה הישראלית יהודית . הבעיות נידונות בטרמינולוגיה התואמת את "הדמוקרטיות הפלוראליסטיות המערביות . " כאילו הקולקטיב היהודי והשייכות אליו הם מאותו הסוג כמו , למשל , אזרחות בארה"ב . הטיפול בערבים בישראל בטרמינולוגיה של "מודרניזציה" גם מתעלם מנושאים מיוחדים עיקריים . לא כאן המקום לביקורת מושג "המודרניזציה" באופן כללי , אבל הרחבתו לתנאים של הערבים בישראל מסיחה את הדעת ממוקד הבעיה — היותם נכבשים , במצב תלות ואפליה . במקום זאת ממוקדת תשומת הלב לשיח המערבי " הנדיב , " לכאורה , והמתחסד , לגבי העולם השלישי , כגון הדיון של רוסטוב או דו"ח הצפון דרום של ברנדט והית . ' הטרמינולוגיה שנעשה בה שימוש היא לכן מערפלת ומעוותת . היא יוצרת אנאלוגיה אנאליטית בין שתי תופעות שונות לחלוטין , ובכך מסיטה את מערכת הצירים של השיח מההקשר של חברות מהטיפוס ההתנחלותי קולוניאלי להקשר הכללי של תת פיתוח . קטיגוריית מחקר . ( 3 ) גם גישה זו עוסקת בערבים בישראל , אך היא מייחסת את מצבם לקיומו של מצב המלחמה בין ישראל וארצות ערב . שלא כמו בגישה הקודמת , גישה זו מכירה בכמה מהאפליות הספציפיות של האוכלוסיה הערבית במדינה היהודית , אבל , אינה עושה את הקישור בין הסטאטוס של הערבים והמבנה של המדינה . אפליות משוייכות למצב ( מלחמה ) במקום למבנה ( אקסקלוסיביות יהודית . ( האזרחים הערבים של ישראל מוצגים כקבוצת מיעוט שהיא חלק אתני של אומה עויינת המצוייה במצב מלחמה עם ישראל ( כמו הגרמנים שהיו בבריטניה והיפנים שבארה"ב במלחמת העולם השנייה . ( האפליה נתפסת ומוסברת ככורח בטחוני הנוצר בשל מצב המלחמה . גישה זו , מטבע הסבריה , מוגבלת לתקופה שאחרי מלחמת העצמאות כשהתחיל השלב הבין מדינתי . אי היכולת לשלב במסגרת אנאליטית אחת את שלושת האלמנטים של התצורה החברתית : ערבים , המבנה החברתי הישראלי יהודי , הסכסוך , גורמת למגבלות : ( א ) תפיסה מוגבלת ומצמצמת של אי השוויון . ( ב ) הסבר בלתי רציף וקטוע של ההיסטוריה של התצורה החברתית . ( ג ) הבנה צרה של הסכסוך . הסכסוך אינו נראה כטבוע בפרוייקט ההתנחלות הקולוניאלית אלא כאירוע חיצוני . הסיבה והתוצאה של המלחמה מוחלפות : במקום שמצב המלחמה הבין מדינתי ייתפס כהרחבת ההתנגדות הפנימית להתנחלות , נתפסים אופני התנגדות ערבית בישראל ובשטחים הכבושים כתוצאות של עויינות מדינות ערב , כלומר — מעוררות מבחוץ ; Schwartz , 1959 ) שטנדל , . ( 1973 קטיגוריית מחקר . ( 4 ) בקטיגוריה זו אני כולל את מגוון המחקרים הדנים ביחסים שבין הצבא והחברה . בין הנושאים הנידונים בקטיגוריה זו של מחקר : התפקיד וההשפעה של הצבא בקליטת העלייה , בחלוקות אתניות ( מזרחים לעומת מערבים , ( בחיברות נשים .
|
|