|
|
עמוד:257
כניסת מעצמות לסכסוך משנה לחלוטין את מערכת הצירים שלו . עויינות בין מדינות — תהיינה סיבותיה אשר תהיינה —משמשת למעצמות כנתיב חדירה לאיזור המסוכסך . הן מעכלות את הצדדים הניצים על ידי הפיכתם לקליינטים תלויים . מעתה ואילך הגילויים של הסכסוך הם בפיקוח הפטרונים , ואירועי הסכסוך הם מהלכים המנוהלים בזירה הגלובאלית של המעצמות . מצב "מלחמה קרה" בין המעצמות יכול להיות מופעל באמצעות מלחמות "חמות" מאוד בפריפריה ! שלב שלישי זה בסכסוך , קליינטליות מעצמתית , אינו בהכרח פרי החלטה מחושבת או פרי הכרח . הוא יכול להיות תוצאה של היגררות צעד אחר צעד—תולדה מצטברת של צעדים קודמים , או שהוא יכול להיות תוצאה של תגובות הכרחיות לצעדים מקבילים של היריב . כך או כך , שורש הסיבות לקליינטליות , הוא אי היכולת , מסיבה כלשהי , להגיע לפתרון — או להכרעה — של הסכסוך בידי הצדדים המסוכסכים עצמם . מידת כפיפותן של המדינות היריבות בסכסוך למעצמות היא תוצאת הנתיב שבו התפתח הסכסוך . ייתכן ויכוח על מועד ראשיתו של השלב הבין מעצמתי בסכסוך הישראלי ערבי . אפשר לטעון שהוא מתחיל כבר לפני . 1967 תוצאותיו , מכל מקום , החלו להיות מורגשות היטב בישראל בעיקר לאחר מלחמת יוני . 1967 אחת הסיבות לפנייה לסיוע מעצמתי היא אי היכולת להמשיך בסכסוך , או הפחד מפני המשכות הקונלפיקט , בהיקף שמוכתב על ידי היריב . מעורבות מעצמתית מספקת את האמצעים להמשך המאבק , ובאותה עת משמשת להרתעה מפני הסלמתו . בכל אופן , ההסלמה תלויה ביכולת היריב לחייב גם את המעצמה "שלו" להעמיק את מעורבותה . התוצאה הראשונה של השלב הבינלאומי , או הבין מעצמתי , של הסכסוך היתה קפיצה גדולה בהיקף הכוחות הצבאיים , ברמת התיחכום הטכנולוגי של ציודם , ובהוצאות על בינוי הכוח הצבאי ( עופר וקובר , , 1984 במיוחד עמ' . ( 161-206 , 117-125 , 33-43 הכוח הצבאי שהופגן מעתה בסכסוך לא שיקף עוד , כפי שהיה הדבר בעבר , את המשאבים הכלכליים העצמאיים של המדינות המעורבות — אלא את היקף הסיוע , המשולם או הבלתי משולם , שמספקות מעצמות העל . לאופן שבו מוענק הסיוע הצבאי יש השלכות חשובות על החלופות הכלכליות העומדות בפני הצר המסתייע : על מבנה ההוצאות שלו , בהווה ובעתיד , ולכן על התפלגות משאביו בין השקעה וצריכה . בישראל יצר המצב החדש של בינוי הכוח הצבאי הפניה משמעותית של משאבי כוח אדם מהמגזר היצרני למגזר הלא יצרני של הכלכלה , ובכך הוסיף עול על המשק . יתר על כן , משום שסיוע החוץ עודד הפניית אמצעי ייצור לתעשיות בטחוניות , הוא גרם לשינויים ניכרים במבנה הכלכלי . התצורה החברתית בכללותה הפכה לתלויה יותר בצבא ובייצור הצבאי , התבססה בה תשלובת צבאית תעשייתית , שרכשה השפעה פוליטית חזקה . במידה שלסיוע הצבאי נוסף גם סיוע אזרחי רחב , כפי שאכן קורה במקרה הישראלי , כהלוואות ממשלה לממשלה או בהעברות חד צדדיות , יש לכך השלכות על יכולת מימון גרעוני , על החוב הלאומי ועל האוטונומיה של הממשלה מאזרחיה . חלק ניכר מהכנסת הממשלה אינו נשען על מיסוי , חוב פנימי ותרומות . היא לא גובה ישירות מהציבור את הסכומים הדרושים לקיום המערכת הצבאית , ולכן אינה חייבת בזהירות ובפיקוח על הוצאותיה . להיפך , הממשלה נהיית לסוכנות של חלוקת מקורות חוץ בתוך החברה וכך יוצרת תלות קליינטלית של האוכלוסיה בממשלה . להוצאות ממשלה אלה יש , אם כן , גם השלכות על רמת החיים הכלכלית , על חלוקת העושר ( ריבוד , ( על ההרכב המגזרי של הכלכלה ועל המערכת הפוליטית .
|
|