|
|
עמוד:256
שכבשה במלחמות . סביב אלה התחוללו מלחמות נוספות ( כך , למשל , האחיזה בשטחים שנכבשו ב , 1967 ללא כל הפגנת נכונות לנסיגה מהם , היתה הסיבה למלחמת . ( 1973 האופי הרדיקאלי של ההתנגדות הערבית לישראל , כלומר , ההתנגדות לא רק לתוואי טריטוריאלי מסויים שלה , אלא לעצם זכות קיומה , נתן למצב המלחמה המתמשך מימד אידיאולוגי עמוק של מלחמה טוטאלית ( הרכבי , . ( 1968 המצב האובייקטיבי של מדינה , המוקפת על ידי מדינות עויינות לעילא , נעשה לאידיאולוגיה ושימש ליצירת אתוס לוחמני ומנטאליות של מצור : "אומה בגבה אל הים . " מטרת הערבים נתפסה כהשמדת המדינה , ( Politycide ) והיא הוכלאה בדמיון הישראלי עם הזיכרון הקולקטיבי של השמדת העם שביצעו הנאצים ביהודים . תחושה עמוקה ורווחת זו היתה והינה הבסיס המנטאלי לקונסנזוס הפוליטי הישראלי . הסלמת הסכסוך לשלב הביךמדינתי הוסיפה גם את מימד היחסים הבינלאומיים כזירה נוספת שבה מתנהל הסכסוך . מטרת הערבים בזירה זו היא לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל , לגרום לדלגיטימציה שלה , להביא להחרמתה , לבודדה , ובכך להחליש את יכולתה לזכות בתמיכה . התכלית היא למנוע את קבלתה כעובדה נורמלית בין האומות , בארגונים בינלאומיים , ביחסים כלכליים , בחילופי תיירים , במגעים מדעיים , תרבותיים הספורטיביים ועוד . כך הפכו אפילו ועידות מדעיות ומופעי ספורט תמימים לאופני ביטוי של הסכסוך . פירוש הדבר היה , מנקודת מבטה של ישראל , שכל המגעים הבינלאומיים , יהא הקשרם אשר יהיה , הועצמו בחשיבותם והוטענו במשמעות של בטחון לאומי —מעל ומעבר לתכניהם האקטואליים . היבט אחר בשלב הבין מדינתי הוא מעורבותם בסכסוך של כוחות נוספים , בין באמצעות בריתות עם אחד מן הצדדים , ובין בלא בריתות רשמיות . מעורבות של כוחות חיצוניים הגבירה את מורכבות הסכסוך המקורי , כיוון שצדדים נוספים הגבירו את היכולת הצבאית של הצדדים המסוכסכים . ישראל זכתה —וממשיכה לזכות—לסיוע חוץ בתחום אספקת אמצעי לוחמה , משאבים אסטרטגיים ( דלק , ( ידע מודיעיני וטכנולוגיות צבאיות חסויות ועוד . היא אף זוכה לסיוע כלכלי ואסטראטיגי המפצה אותה על בידודה באיזור ועל החרם הכלכלי . מעצמות ידידותיות — בשני העשורים האחרונים , באופן בולט ארצות הברית —משמשות כסוכנות לקיום חליפין בין ישראל למדינות שמפאת הסכסוך והשלכותיו אינן מקיימות יחסים ישירים איתה . הן מספקות גיבוי כלכלי , דיפלומטי וצבאי לישראל , ובכך קונות השפעה על יכולת הפעולה שלה בתחום הצבאי , המדיני , והכלכלי . כך , למשל , יכולתה לפתוח בפעולות איבה , ומשך הזמן שהיא יכולה לקיימן , מותנים במעצמות התומכות . מעצמות אלה יכולות לרסן את השימוש בכוחה הצבאי , או אף לדחוף אותה להתקדם לקראת סיום הסכסוך ונורמליזציה של יחסיה עם שכנותיה . כל האפקטים הללו של השלב הבין מדינתי מוליכים כמעט באורח בלתי נמנע לשלב הבא בסכסוך — השלב שבו הוא נהיה לסכסוך בינלאומי . זאת במיוחד בשל משכו הארוך ובשל מעורבות מעצמות העל . השלב הבינלאומי בסכסוך הבשיל עם הגברת המעורבות בו של שתי מעצמות העל , ארה"ב וברית המועצות . הללו השתלבו בסכסוך בשל השלכותיו על האינטרסים הגלובאליים שלהן , בשל המעורבות בו של מדינות קליינט שלהן , ובשל שאיפתן להרחבת אזורי ההשפעה האסטראטגיים שלהם . יש לזכור שהמזרח התיכון גובל בברה"מ , וכי חשיבותו בכלכלות המערב —בעיקר כמקור נפט —רבה ביותר .
|
|