|
|
עמוד:249
מובילה למות הגיבורה . ביקורת "התרבות הנחותה" שהובאה מארצות "לא מפותחות" מחוזקת על ידי רדוקציה טופוגראפית של המזרח למידבר , ובאופן מטאפורי , לשיממון . המידבר — המוזכר תכופות בדיאלוג והמהווה לייטמוטיב חזותי לכל אורכו של הסרט —מוצג כמהותי להיסטוריה של יהודי העולם השלישי . המזרחי מקושר לאימאז'ים של נחשלות , עוני ופיגור , בניגוד משתמע לצבר , המוצג בדרך כלל כאנטיתיזה של המידבר ( המזרחי : ( פעיל , יצרני , יצירתי , גואל גברי של השממה ה"נשית . " ב"פורטונה , " המזרח הופך לעולם השרוי במוות , תימה המודגשת על ידי שוטים ( shots ) של עופות טרף החגים מעל , וכן על ידי קישור של משפחת פורטונה לסדום , עיר החטאים התנ"כית . המזרח מופיע כאויבו של ארוס וכשותפו של טאנאטוס , אם בנסיון לרצוח את המאהב הצרפתי ואם בנישואין הכפויים המובילים למותה של פורטונה . המערב , לעומת זאת , מגולם על ידי הצרפתי יפה התואר , מצילה של הבת המדוכאת ונושא דברה של הקידמה הטכנולוגית . גאולתה של האשה המזרחית חייבת לבוא מן המערב , שנציגו היחיד במזרח התיכון , לפי שיח זה , הוא הצבר . סרטים אחרים מציגים את הויקטימיזציה של האשה המזרחית בידי גברים מזרחים , ואת גאולתה המשתמעת בידי העולם המערבי האשכנזי , ובייחוד על ידי הגבר הצברי . ב"מלכת הכביש" , ( 1971 ) הנראטיב עורך הנגדה בין הקיבוצניק העדין , המעניק חום וחיבה לפרוטגוניסטית — זונה מרוקאית מתל אביב , ובין הגברים המזרחים הגסים מעיירת פיתוח דרומית , האונסים אותה באכזריות בהיותה בחודשי הריון ראשונים . הכרותה עם הקיבוצניק , הריונה לו , וביקורה בקיבוץ ה"נאור , " פותחים לה אשנב לחיי משפחה מסודרים וגורמים לה לנטוש את הזנות ולהתכונן לקראת גידולו של ילדה בעצמה . במהלך ביקור אצל אמה בדרום הארץ היא נאנסת , וכתוצאה מכך נולד לה בן מפגר . אונס , פיגור ואפילו מוות , הנגרמים בסרטים אלה על ידי גברים מזרחים , מעוררים אצל הצופה ה"מתקדם" מעין פנטזיה של הצלה של האשה המזרחית . רפרזנטציה דומה של מתחים בין גברים ונשים מזרחים מופיעה גם בסרט מאוחר יותר , "בנות" , ( 1985 ) המתאר טירונות של חיילות . מתחילתו מפתח הסרט מעין הנגדה מיבנית בין דמויותיו המרכזיות : ניבה , צברית אשכנזיה ממעמד גבוה , ושולה , מזרחית מעיירת פיתוח . עוד בסיקוונס של הקרדיטים ( credits ) עובר הסרט מהפרידה של ניבה ממשפחתה אל הפרידה של שולה ממשפחתה , בסצינות המציבות את הניגודים המעמדיים והעדתיים ביניהן . לאורכו של הסרט ניתן לחוש בעמדה שונה כלפי כל אחד משני הרקעים . המצלמה מעמידה במרכז הבמה את ניבה ואת אביה יפה התואר והמגונן , שמתברר כי הוא מוברג היטב במימסד ; לעומת זאת , משפחתה של שולה נותרת אנונימית , כאשר המצלמה נעה בתנועת פאן מעל כתפיהם ומראה את שולה נושקת להם לשלום ובולמת את פרצי הרגשות ( ה"לא ישראליים ( " שלהם לנוכח הפרידה . שולה לובשת שמלות פרחוניות זולות , בעוד ניבה לובשת בגדי בוטיקים מפאריז וניו יורק . שולה מודה בכך שמצבה בבית הוא בלתי נסבל : היא מורדת בגורל ( המזרחי ) המצפה לה , "לגמור את החיים בגיל שלושים עם חמישים ילדים , שבויה בין חנות הירקות למכולת , " ומחליטה להתגייס . ואולם עם גיוסה היא הופכת קורבן לדעות קדומות . בתגובה , היא בורחת ופוגשת את חברה המזרחי , המוצג כבחור מגמגם , חלש ולא אינטליגנטי , אך טוב לב . בעולם המזרחי האכזרי היא מוצאת את עצמה מעשנת חשיש וכמעט ונאנסת על ידי שלושה מזרחים . חברה החלש והנלעג אינו מסוגל להצילה , והוא מזעיק את חברותיה ליחידה הצבאית . יחידת הצבריות עורכת מבצע חילוץ צבאי , מצילה את שולה מחיות
|
|