|
|
עמוד:248
לסרט לשמור על חזות של התפלגות דמוקרטית של נקודות ראות . התמזגות שלושת העלילות באפיזודה הסופית הקצרה של הסרט משקפת את האינטגרציה הסופית של נקודות הראות במסגרת התבנית של ההיסטוריה הלאומית הקולקטיבית . במסגרת זו הערבים מופחתים לסינקדוכה של אלימות ואיום , בשעה שהפטרנאליזם האירופי מופגן כלפי "המזרח הידידותי" המתגלם בדמותם של הדרוזים והיהודים המזרחים ( אלה האחרונים מיוצגים על ידי האשה הלוחמת . ( המידע היחיד שהלוחמת מנדבת אודות עצמה הוא מקום הולדתה , ירושלים , אך מבטאה וחזותה אינם מותירים ספק כי מדובר בתימניה . למרות שהיא אחת הלוחמים שהוצבו להגן על גבעה , 24 אין מעניקים לה אפיזודה משל עצמה , כאילו אין לה כלל סיפור לספרו . עלינו , על כן , מוטלת המשימה לדובב את שתיקתה ואת שתיקותיו של הטקסט . במסגרת האירופוצנטריות של הסרט , ההיסטוריה של יהודי המזרח נעלמת , או שהיא מוכפפת לזיכרון היהודי האירופי . הויכרון ההיסטורי הערבי של התימניה מושמט , השמטה המהווה חלק אינטגראלי של הגדרתה כאחת מארבעת הגיבורים הציוניים . בדרך זו משקף הסרט את התפיסה האירופו ישראלית הרשמית לפיה תרבותם הערבית של יהודי המזרח נידונה לכליון . זאת בהתאם לתפיסות הקולוניאליסטיות הכלליות של מה שנחשב ל"תרבויות הדימדומים" של המזרח —רעיון שבוטא על ידי מנהיגים ציוניים שונים , החל מז'בוטינסקי בימין וכלה בבךגוריון ב"שמאל . " בתקופת העלייה ההמונית של יהודי ערב בשנות החמישים , יצירתה של זהות יהודית לאומית התפרשה במיזוגם של המזרחים לתוך תרבות אירופו ישראלית הגמונית המתבססת על היסטוריה רשמית אחת , זו של יהודי אירופה . אין זה מפתיע , על כן , שהסרט מציג מפגש בין צבר אשכנזי לבין ההיסטוריה האירופית שלו , הנדחסת לתוך אימאז' של חייל מדכא נאצי הנלחם עם המצרים נגד ישראל ; לעומת זאת , הסרט אינו מציג מפגש מקביל של האשה התימניה עם עברה . לא זו בלבד שהסכסוך הישראלי ערבי מושלך על קשר ערבי נאצי מדומיין , אלא שהיהודים כולם —מזרחים כאשכנזים —מקובצים , בדרך שאינה הולמת , אל מתחת ל"סימן השואה . " היהודיה המזרחית אינה מסתכלת על שורשיה ההיסטוריים במזרח , או על אלה אשר עימם חלקו אבותיה ואמהותיה חיים של דו קיום — הערבים , וזאת למרות שהסרט ממוקם במזרח התיכון ולא באירופה . ההיסטוריה היהודית האירופית מוזכרת בכל שלוש העלילות ; לעומת זאת אין שום איזכור של ההיסטוריה היהודית באסיה או באפריקה . " גבעה 24 אינה עונה" מרמז גם על ה"מחיר" ששילמו המזרחים תמורת "גאולתם" מן "החטא הקדמון" של השתייכות למזרח —המלחמה נגד הערבים . החלטת האו"ם לפיה גבעה 24 שייכת לישראל —החלטה שאף אחד מארבעת הלוחמים לא נותר בחיים כדי לממשה —מוצגת כתוצאה של לפיתת דגל ישראל בידה של התימניה ההרוגה . הסיקוונס מרמז באופן סמוי על טיבם האירוני של ה"שוויון" וה"גאולה" שלה : הודות להקרבתה העצמית היא מתקבלת לבסוף כגיבורה — למרות שעל פי הסרט אין לה כלל סיפור משלה . הסיפור היסטוריה שלה מתחיל כאן , באקט הציוני הזה , ולא לפניו , והוא יסופר מעתה אך ורק באמצעות הנראטורים הגבריים המערביים , יהודים ולא יהודים כאחד . בסרטים אחרים , ה"אלטרואיזם" המערבי גואל את המזרחים מחשכת מצבם החברתי , המוסרי והמיני . במלודראמה "פורטונה" , ( 1966 ) משפחה אלג'יראית מדימונה מאלצת את בתה להינשא לזקן עשיר לו היא הובטחה בילדותה , ותוך כדי כך היא חותרת תחת אהבתה למהנדס צרפתי . העריצות של מה שמוצג כמשפחה מזרחית פטריארכלית טיפוסית
|
|