|
|
עמוד:241
כתיבה ליוצרות פמיניסטיות , לא תהיה ספרות פמיניסטית רדיקאלית , המחוייבת לשינוי בסיסי ביחסי הכוח בין הגברים והנשים . הערות ו . הניתוח המוצג כאן , והאלטרנטיבות המועלות , מתבססים על הניסיון שלי ושל דוברות" במקלט לנשים מוכות בחיפה . תודותי לשלמה סבירסקי , דבורה ברנשטיין , דבורה קלקין , ורדה הרסקו , מוניקה בן ג'ויה , רות גור ויעל בת חוה על הערותיהם . . 2 חשבון פשוט זה נעשה על ידי בר בסיפור "שיר אחר '' בספרו של יצחק בן נר ps רחוקה . . 3 מקלטים לנשים מוכות קיימים כיום בארצות הברית , קנדה , סקוטלנד , צרפת , אנגליה , הולנד , אוסטרליה , בלגיה , הודו , יפאן , שוויץ ואיטליה . . 4 "עצות מקצועיות '' אלה משקפות לעתים קרובות לא יותר מאשר את ההזדהויות של vn 11 m 2 py"n עצמן / ם ; אם המדובר בעובד סוציאלי ייתכן שהוא עצמו מזדהה עם הבעל ; אם המדובר בעובדת סוציאלית , ייתכן שהיא מדחיקה את הזדהותה הנשית בראותה את עצמה כשונה מן האשה המוכה , ו"מבינה" גם היא את הבעל . העצות האלה משקפות גם את אחת מהנחות היסוד של מקצוע העבודה הסוציאלית — ההנחה כי יש לשמור על מסגרת המשפחה בכל מחיר . . 5 האשה היא החוליה החלשה בגלל החינוך והעיצוב החברתי הגורם לנשים להיות כנועות , לחפש אישור למעשיהן , ולהתחשב באחרים במקום לחשוב על עצמן . חינוך זה גם מאפשר למטפלות / ים לפנות אל האשה בבקשה לעזור להן / ם להצליח בטיפול ! . 6 נשים רבות נוטות להאשים את קורבנות ההכאה או האונס , באומרן שהן הביאו את האסון על עצמן . במבט ראשון עמדה זו היא מפתיעה — מדוע מאשימות נשים את בנות מינן , במקום להזדהות איתן י נראה שדווקא בגלל היותן נשים , ובתור שכאלה מועמדות פוטנציאליות לאונס או לגילויי אלימות אחרים , הן מסרבות להזדהות עם הקורבנות . הטלת האשמה על הקורבן מהווה הכחשה של האפשרות שאותו הדבר עלול לקרות להן . ייחוס ההכאה ל"מזוכיזם" של האשה המוכה משחרר את האשה הלא מוכה מן הצורך להזדהות . . 7 תפיסה זו מסיטה את תשומת הלב מן הכלליות של תופעת האלימות במשפחה , וממקדת אותה כמספר מצומצם של גברים בעייתיים ; היא מעמידה את הגברים ה"בריאים" בקטגוריה שונה מזו שבה מצויים הגברים ה"פתולוגיים , " ו"משחררת" אותם מכל קשר להתנהגות אלימה כלפי נשים . כדומה לתפיסת " המזוכיזם של נשים , " גם תפיסת "הפתולוגיה של גברים" הינה התכחשות לכלליות של תופעת האלימות נגד נשים . . 8 ע . מרקס רומז לכך שהתרבות של יוצאי מרוקו מגלה יחס פחות שלילי מזה של תרבויות אחרות לאלימות נגד נשים ;( 33 ) אך הוא מוסיף כי לא מצא בספרות על חיי היהודים במרוקו שום איזכור להכאת נשים ( שם . ( . 9 ר' את ניתוחה של אנדריאה דבורקין ( Dworkin , Andrea . 1974 . Woman Hating ) של אגדות כגון " היפהפייה הנרדמת . " . 10 חשוב לציין כאן כי אין בנמצא שום נתונים על שיעורי האלימות בקרב קבוצות או חברות שונות , כפי שאין גם שום מחקר המנסה לבדוק באם חלו בקבוצה או בחברה מסויימת שינויים כשיעורי האלימות נגד נשים לאורך זמן . צריך להוסיף כי מחקרים אלה הם למעשה כמעט בלתי אפשריים , כגלל רתיעתן של מרבית הנשים מלדווח על מצבן ; ודאי שקשה יהיה לאסוף נתונים מעין אלה לגבי העבר . מקורות אילון , עפרה . . 1980 "כוחות חיוביים ושליליים בתוך המשפחה . " עמ' 344-333 בתוך על אלימות ואל אלימות , ספר הכינוס הארצי ( תש '' ם ) של העובדים הסוציאליים בישראל , כעריכת שולמית אור . ועדת ההשתלמות של איגוד העובדים הסוציאליים בישראל . אלינגס , שושנה . . 1981 "ורוד או תכלת , " ? נוגה , . 2 אפשטיין , מקסין ומרדר , רג'י . . 1986 שלום בית . חיפה : ברירות . בן נר , יצחק . . 1981 ארץ רחוקה . ירושלים : כתר .
|
|