|
|
עמוד:229
הכלל , מדווחות דווקא על מצב הפוך : כאשר הבעל מכה אותן ומייד לאחר מכן הוא דורש לקיים יחסי מין , הן נגעלות וסולדות מעצם הרעיון . תגובה שכיחה היא : "איך אני יכולה לקיים איתו יחסים אחרי שהוא מכה אותי " ? ולגבי אונס : "אני כמו קרש —העיקר שיגמור ויניח לי . " הראייה ה"חזקה" ביותר של תפיסת "המזוכיזם של נשים" היא העובדה שנשים מוכות נשארות עם בעליהן . רבות / ים רואות / ים בזאת את ההוכחה לכך שהנשים אכן נהנות מאלימות בעליהן . אך לדעתי יש למצוא את ההסבר להשארותן של הנשים המוכות עם בעליהן לא ב"מזוכיזם" ממקור זה או אחר , אלא בהעדר אלטרנטיבות חברתיות ממוסדות לחיי נישואין , ובתלות של נשים בבעליהן בתחומי החיים השונים . על כך אפשר להוסיף את התופעה של דיכוי גובר של האשה ככל שחולפות שנות הנישואין , ואת אובדן האמון העצמי — תופעות שכונו בשם "חוסר אונים מותנה" ; Walker , 1979 ) ר' גם את המחקרים של . ( Symonds , 1979 ; Star , 1978 ; Hilberman , 1980 ; Waites , 1977-8 מכל אלה עולה כי השאלה שצריך לשאול איננה "מדוע היא נשארת , " אלא — "איך היא בכל זאת מצליחה להחזיק מעמד " ? אלימות נגד נשים כתוצאה של פתולוגיות של גברים תפיסה רווחת המצביעה על הגבר ולא על האשה כעל הגורם האחראי היא התפיסה המייחסת את האלימות נגר נשים לפתולוגיות של גברים מסויימים . לפי תפיסה זו האלימות נגד נשים מהווה סטייה מערכי החברה וערכי המשפחה , ונוגדת את כללי ההגיון החברתי עד כדי כך שניתן לייחס אותה רק לגורמים פתולוגיים חמורים אצל גברים מסויימים כגון התמכרות לסמים , או שתייה חריפה , או מחלות נפש . תפיסה זו מייחסת את האלימות נגד נשים בעיקר לשכבות החברתיות הנמוכות , אשר בקרב גבריהן אמורות תופעות פתולוגיות אלה להיות נפוצות ביותר . תפיסה זו מוצאת תימוכין במחקרים שונים שבדקו , בין השאר , גם את הקשר בין תופעות פתולוגיות אלה לבין הכאת נשים ( לדוגמה , ; Gelles , 1974 ולב ארי , . ( 1979 אולם יש לציין כי המחקרים לא מצביעים על סמים , שתייה או מחלות נפש כעל הגורמים העיקריים או המרכזיים להכאת נשים — אלא כעל חלק מן הגורמים הרבים האפשריים ; הם גם לא מפתחים הסבר תיאורטי נאות לקשר בין תופעות פתולוגיות אלה ובין הכאת נשים . המסקנה הטיפולית של תפיסה זו פשוטה ל אם גברים מכים הם גברים המכורים לסמים או לשתייה חריפה , או אם הם חולי נפש , יש להפנות אותם למוסדות המטפלים בגמילה או במחלות נפש . אם התופעה שכיחה יתר על המידה , יש לפתוח מרכזי גמילה ושיקום רבים יותר , ויש להכשיר עובדות ועובדים רבות / ים יותר למרכזים אלה . הגבר הוא זה הנתפס כאן כאובייקט העיקרי לטיפול ולטיפוח , ואשתו המוכה נקראת להשתתף במאמץ לשקם אותו . אין ספק כי רבים מן הגברים המכים את נשותיהם אכן מכורים לסמים או לשתייה חריפה , או סובלים ממחלות נפשיות . אך לא כל גבר המכור לסמים או לשתייה חריפה מכה את אשתו , ורבים מן הגברים המכים את נשותיהם אינם מסוממים , שתיינים או חולי נפש . המחקרים שהזכרנו לעיל אינם עוזרים לנו במיקוד הבעייה , שכן הם אינם מתייחסים כלל לשאלה מדוע השימוש בסם או בשתייה חריפה , או מחלת נפש , מובילים דווקא להכאת נשים ( וילדים . (
|
|