שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל

עמוד:200

כלכליים ( הקטנת אחוז המובטלים בקרב הישראלים . ( בקשר לרווחים הכלכליים חברתיים שקבוצות אוכלוסיה בישראל ( אשכנזים , מזרחים וערבים ישראלים ) הפיקו בשנים 1969-82 מכניסת עובדים מהשטחים למשק הישראלי , ר' המאמר . Lewin-Epstein and Semyonov , 1986 ר . מחקרים מראים שסיכויי מורחים לסיים pyn עיוני וללמוד באוניברסיטה הם אפילו נמוכים מסיכוייהם של ערבים נוצרים ומוסלמים . בהיעדר חינוך מקצועי במגזר הערבי , הערבים הולכים לתיכון עיוני וממשיכים לאוניברסיטה . אין צורך להפלותם בחינוך התיכון העיוני ובאוניברסיטאות משום שאפשר להפלותם בגלוי לאחר סיום הלימודים בשלב של חיפוש עבודה . בנוגע למימצאים ולהסברים בנושא זה , ר' , 1989 , Shavit . 1990 . 8 בישראל לא נהוגה אפלייה מתקנת במתכונת האמריקנית , דהיינו , דרישה של המדינה מאוניברסיטאות ומוסדות אחרים המקבלים מימון ציבורי לעשות מאמץ מיוחד לקבל יותר מבני הקבוצות המקופחות . סקירה של התוכניות הקיימות ניתן למצוא אצל . Lerner , 1984 . 9 ד . אלעזר ( Elazar , 1989 ) טוען שהבדלי התרבות בין הערות היום נובעים מהפער ההיסטורי שבין תרבות קלאסית לתרבות רומנטית . . 10 האנתרופולוג קרסל סבור שהמזרחים עודם שטופים בערכיות , המהווה מכשול עיקרי לניעות חברתית . ( Kressel , 1984 ) . 11 בסקר 1988 נמצא כי מקרב הנשאלים היהודים , 37 . 8 % היו בעד תרבות מערבית מובהקת עבור מדינת ישראל , 23 . 9 % בעד תרבות מערבית שבה ישולבו יסודות ערביים , 20 . 1 % בעד תרבות מעורבת מייסודות מערביים וערביים , 5 . 69 ' « בעד תרבות ערכית שבה ישולבו יסודות מערביים , 0 . 6 % בעד תרבות ערבית מובהקת , ו 12 % דחו את שתי התרבויות . תמיכה בתרבות מעורבת או בתרבות ערבית הגיעה ל 33 . 5 % בקרב המזרחים , לעומת 17 . 9 % בקרב האשכנזים . לאור ההכתמה של התרבות הערבית שיעור זה של תמיכה מצד המזרחים ראוי להערכה . שלום עשוי להגדיל עוד יותר את הפער העדתי בהעדפה התרבותית . . 12 יוחנן פרס הציג טענה זו בכנס האגודה הסוציולוגית באוניברסיטת בר אילן בחורף 1978 בעקבות עליית הליכוד לשלטון . . 13 ד . אלעזר ( Elazar , 1988 ) הציג גישה עוד יותר קיצונית מזו של פרס , שגם היא לא משכנעת , לפיה הרוב הספרדי מזרחי , המאורגן בליכוד והנושא את בשורת הציונות החדשה , הממזגת מסורת עם לאומיות , הופך לקבוצה דומינאנטית בישראל . . 14 דיון מפורט בסוגיות השנויות במחלוקת בין יהודים וערבים נמצא אצל . Smooha , 1992 , 1989 . 15 המידגם הארצי המייצג של האוכלוסיה הערבית שבתחום הקו הירוק הורכב מ 9 . 6 % דרוזים , 14 . 79 ' » נוצרים , 8 . 1 % בדווים ו 67 . 7 < 70 מוסלמים לא בדווים . . 16 באום אל פחם הוקם לאחרונה על ידי התנועה האיסלאמית סמינר גבוה להכשרת אנשי דת , אך הוא עדיין לא זכה להכרה מצר השלטונות . . 17 אפילו תנועת בני הכפר , הדוגלת במדינה פלסטינית או חילונית דמוקרטית בכל רחבי פלסטין במקום מדינת ישראל , לא דרשה עבור ערביי ישראל את זכות ההיפרדות מהמדינה . המפלגה הקומוניסטית הישראלית תבעה זכות זו עד סוף שנות החמישים , כחלק מתמיכתה בביצוע המלא של החלטת החלוקה משנת 1947 להקים את מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל . . 18 לאחר נפילת ממשלת האחדות הלאומית , ניסה מנהיג מפלגת העבודה שמעון פרס , להקים ממשלה צרה שתישען על שלוש המפלגות שבשליטה ערבית , אולם בלא לכלול אותן בקואליציה כשותפות מלאות בממשלה . אגודת ישראל , מפלגה יהודית לא ציונית , שהיתה אמורה להצטרף לקואליציה שבראשות מפלגת העבודה , יצאה כנגד ממשלה שאיננה נשענת על רוב יהודי . אי לכך שני חברי כנסת של האגודה ערקו באורח בלתי צפוי כשהעניין הובא להצבעת אמון בכנסת ב 11 באפריל . 1990 זהו הצעד הראשון שנעשה אי פעם לשלב בקואליציה ממשלתית חברי כנסת ממפלגות בשליטה ערבית . . 19 א . קליינמן ( 1984 ) מנתח בביקורתיות את כשלון ההסתדרות בהגנת האינטרסים של חבריה ובחלוקה מחודשת של משאבים לאומיים . מניתוחו ניתן להסיק שההסתדרות היתה יכולה למלא תפקיד זה למרות המכנה הדואלי והרה הסתירות שלה .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר