|
|
עמוד:180
שנית , אי השוויון העדתי מונצח בשל השפעת משפחת המוצא . הדור הצעיר הנוכחי של מזרחים גדל במשפחות גדולות ולא כל כך מבוססות , שבהן להורים לא היה הרבה מה לתת לילדים . ההיפך נכון לגבי ילידי ישראל האשכנזים הנהנים במשך כל חייהם מהמשאבים הטובים יותר של משפחות המוצא הקטנות שלהם . כיוון שמקובל בארץ שהורים תומכים בילדיהם במשך כל תקופת החיים , הרי המזרחים נמצאים במצב קבוע של נחיתות . גורם זה צפוי אומנם להיחלש בעתיד משום שהיום גודל המשפחה בקרב ילידי הארץ מעדות שונות הוא דומה , אך לפי שעה יש לרקע המשפחתי השפעה חזקה . שלישית , אי שוויון עדתי ממשיך להתקיים פשוט משום שלא נעשה די לצימצומו . יש אומנם הרבה תוכניות המיועדות למטרה זו , אך יעילותן קטנה . בין הצעדים האוניברסליים הננקטים להקטנת הפער העדתי יש לציין את הסיוע המושט למשפחות מרובות ילדים , לעניים ולשכונות מצוקה . האמצעים הפרטיקולריים מתרכזים בתחום הטיפוח בחינוך המופנה לילדים מבני עדות המזרח . כל התוכניות הללו יעילות אולי למניעת אי התרחבות אי השוויון העדתי , אך לא לצימצומו . אין הן תחליף למדיניות 8 חברתית מקיפה ולהעדפה חיובית . כיצד התהווה המבנה הריבודי העדתי הנוכחי ? האשכנזים היו מבוססים היטב כקבוצה דומינאנטית כבר עם הקמת המדינה , עת היוו 77 % מהאוכלוסיה היהודית . הם היו המייסדים של היישוב החדש ועמוד השדרה של החברה על כל נידבכיה , ממעמד העובדים עד לאליטה . המזרחים , לעומתם , היוו קהילה קטנה , ענייה וחלשה , שבראשה עמדה אליטה ספרדית זעירה . במהלך העשור הראשון למדינה הגיעה עלייה המונית , שמנתה אשכנזים ומזרחים בשיעור שווה כמעט . הממשלה עמדה בפני בעיות דחופות של הגדלת הצבא , תיעוש המשק ושילובו בכלכלה העולמית , יישוב מיידי של השטחים שנתפסו במלחמת השחרור ( מעבר לגבולות החלוקה ) כדי לבלום לחצים בינלאומיים לנסיגה מהם , והרחבה של מערכת השירותים ( שיכון , חינוך , בריאות , סעד ) כדי לספק את צרכי האוכלוסיה ההולכת וגדלה . התמודדות המדינה עם בעיותיה הדחופות הללו בשנות החמישים השפיעה באופן שונה על הוותיקים , העולים האשכנזים והעולים המזרחים . הוותיקים זכו באופן מהיר לניעות המונית . מרביתם התקדמו תוך זמן קצר ממעמד העובדים למעמד הבינוני . חלקם נעשו לפרופסיונלים , למנהלים ולבעלי עסקים זעירים , בעוד שחלק אחר מהם ניצלו את הסובסידיות ותנאי ההשקעה הנדיבים שהעמידה המדינה לרשותם והפכו ליזמים ולתעשיינים , או הרחיבו את עיסקיהם הקיימים . הוותיקים ניצלו היטב את ההזדמנויות החדשות הודות ליתרונותיהם המיוחדים : ידיעת עברית , השכלה טובה יחסית , הצבר נכסים וקירבה לאליטה ולמקבלי ההחלטות . גורלם של העולים החדשים האשכנזים לא שפר עליהם תחילה , שכן גם הם סבלו מתנאי קליטה קשים , נתקלו ביחס של זילזול כאל גלותיים וידעו פחות מהוותיקים כיצד להפיק תועלת מההזדמנויות החדשות . ברם , לאחר תקופת מעבר קצרה , הם הצליחו להיכנס למעמד הבינוני ומעלה . סייעו לכך הרשתות החברתיות הטובות שלהם ( כלומר , קשריהם עם קרובי משפחה ומכרים מקרב הקבוצה הדומינאנטית של וותיקים , ( מספר הנפשות הקטן במשפחותיהם , הפיצויים האישיים שקיבלו מגרמניה ( שאשכנזים וותיקים קיבלו גם כן ) והדימוי האישי והציבורי שלהם כאירופים . הניעות הריבודית של האשכנזים התבססה על תיעול העולים המזרחים לדרגים הנמוכים של החברה . המזרחים נעשו לעניים ולפועלים , הרואים במו עיניהם , והחשים על בשרם ,
|
|