|
|
עמוד:175
הבינוני גבוה והאליטה , ומתחתיו מעמד העובדים ושכבת העניים . איפיון של חמשת הרבדים הללו ישפוך מעט אור על אי השוויון המבני בישראל . עוני נפוץ בישראל יותר מאשר בארצות המערב . על פי סקר הכנסות משנת 1988 של ראשי משקי בית עירוניים שהיו שכירים או לא עבדו , 14 . 3 % מהם היו עניים והם גידלו 21 . 396 מהילדים בישראל ( המוסד לביטוח לאומי , . ( 50 : 1989 רוב העניים אינם עובדים , השכלתם נמוכה , גרים בשכונות מצוקה ובעיירות פיתוח , בעלי משפחות מרובות ילדים ותורמים חלק בלתי פרופורציונלי לפשיעת הצווארון הכחול והתמכרות לסמים . עוני נוטה לעבור בירושה לדור הבא . למרות שאיפיון זה של העניים יכול לעורר רושם של "תת מעמד" , ( underclass ) אין בישראל רובד כזה , כפי שגם איננו בנמצא במערב אירופה . תת מעמד הוא שכבה תחתונה המורכבת בעיקר ממשפחות הרוסות , החיות בגיטאות , שראשיהן מובטלים , עובדים באופן חלקי , או אינם מסוגלים לעבוד , ושלילדיהן אין סיכוי להינצל מהמצוקה העמוקה . תת מעמד מסוג זה הוא ייחודי לארצות הברית . ( Wilson , 1987 ) העניים בישראל , בניגוד לאלה בארצות מתפתחות , מקבלים מן המדינה מידה מסויימת של תמיכה בשירותים בסיסיים כגון דיור , בריאות וחינוך . ישראל גאה במדיניות רווחה המעניקה שירותים לכלל האוכלוסיה , מונעת עוני משווע , מצמצמת את תחולת העוני ומקטינה את אי השוויון . לולא תשלומי ההעברה ( במיוחד קצבאות ילדים , ( מיסוי פרוגרסיבי ושכר מינימום ברמה סבירה ( שהגיע בשנת 1988 לכדי 41 . 9 % מהשכר הממוצע , ( היו מסווגים 32 . 6 % ממשקי הבית בישראל כעניים , ולא 14 . 396 בלבד . מדיניות הרווחה בשנת 1988 הקטינה את העוני ב 56 . 1 % ואת אי השוויון בהכנסות נ ב . 29 . 79 & מעמד העובדים מורכב מפועלים המועסקים בייצור ובשירותים נמוכי סטטוס , שהכנסותיהם לנפש הן מעל לקו העוני . בדומה לעניים , גם העובדים נוטים להיות בעלי השכלה נמוכה , בעלי משפחות גדולות , ומגורים בשכונות מצוקה ועיירות פיתוח . בניגוד למעמד העובדים בארצות המערב , שצמח מהאיכרות במשך מאות השנים של המהפכה התעשייתית ותוך מאבק להשגת זכויות סוציאליות , מעמד העובדים הנוכחי בישראל הוא רובד חדש המורכב בעיקר מאנשים שירדו במעמד — מהגרים יהודים בעלי רקע של צווארון לבן . איכרים ערבים וצאצאיהם , וכיו"ב . לפועלים אלה חסרים תקופת ההסתגלות הארוכה ומסורת המאבק , שהיו למעמד הפועלים במערב , וחסרות להם גם היוקרה , הגאווה ותחושת השליחות , שהיו למעמד הפועלים היהודי בתקופת היישוב . רמת ההסתגלות שלהם עודנה נמוכה , הם חסרי אוריינטציה ואינם שבעי רצון . המעמד הבינוני הוא הרובד הגדול ביותר בחברה הישראלית . הוא מורכב ברובו ממועסקים בעבודות פקידות , מכירות , שירותים אישיים וקהילתיים ותפקידים טכניים וחופשיים למחצה . זהו המעמד של "הישראלי הממוצע : " עובד קשה כדי לקיים רמת חיים מערבית , בעל דירה בשכונה מבוססת , מגדל שניים עד שלושה ילדים למשפחה , שקוד על החינוך והתמיכה בילדיו ועל רווחתו החומרית , וער למתרחש בפוליטיקה הארצית . הישראלים מהמעמד הבינוני צריכים להתמודד עם שכר נמוך יותר , מיסים כבדים יותר ומחירים גבוהים יותר מאשר מקביליהם במערב . המעמד הבינוני גבוה כולל בעלי מקצועות חופשיים , מנהלים ומעסיקים זעירים , ואילו האליטה מורכבת מאנשים המאיישים את הדרג העליון בכלכלה , הביורוקרטיה , המקצועות החופשיים , התרבות והאמנות , הפוליטיקה והצבא . שני רבדים גבוהים אלה זוכים ליוקרה
|
|