|
|
עמוד:173
למרות הסיוע העצום , התל"ג לנפש בישראל , העומד על $ 8 , 650 הגיע רק לכדי מחצית הממוצע של התל"ג לנפש בכלכלות גבוהות התל"ג בעולם , העומד על . $ 17 , 080 השכר לעובד בישראל עומד רק על שליש עד מחצית מהשכר הממוצע לעובד בחברות מערביות . משקל התעשיה הכבדה בה קטן בהשוואה לכלכלות העשירות . הכלכלה היא הרבה פחות קפיטליסטית , כאשר כחמישית מכוח העבודה מורכבת מעצמאים ומעוסקים זעירים ( בהשוואה לעשירית בלבד במערב ) והמספר של מפעלים קטנים ולא יעילים , המעסיקים פחות ממאה עובדים , הוא דיספרופורציונלי לגודל המשק . נסיונה של ישראל לפתח כלכלה ברמה מערבית ניכשל . במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות , זינקה ישראל לעידן התעשייתי ולשוק העולמי עם שיעור צמיחה כלכלית מרשים , שהגיע ל 9 % בממוצע לשנה . אך מאז 1974 הכלכלה קפאה , ההשקעות התמעטו ( פרט לאלו שבצבא ובשטחים ) והאינפלציה הרקיעה שחקים . עובדת כשלונה של ישראל להגיע לרמה הכלכלית של העולם המערבי מקבלת אישור ממחקר בו סווגו 80 ארצות , המייצגות שלבי פיתוח שונים , על פי עשרה משתנים , בשנת 1965 ושנית בשנת . 1985 ישראל דורגה במקום ה 22 בשני המועדים , למרות שרמת הפיתוח שלה בקנה מידה עולמי ירדה באופן חד ( מציון של 0 . 63 ב 1965 ל 0 . 34 ב . ( 1985 המסקנה שעלתה מהמחקר היתה כי "העמדה היחסית של ישראל בין אומות העולם ירדה בעשרים השנים האחרונות , וזאת בעיקר בגלל העלייה המהירה בעמדתן של הארצות המפותחות בצפון אמריקה , מערב אירופה ויפן , והתמורות המהירות בהן , שהותירו את ישראל מאחור , בתחתית הדירוג של העולם המפותח , או , לפי מדדים רבים , בראש הדירוג של העולם המתפתח" . ( Shachar and Choshen , 1989 ) רק הודות לסיוע הנדיב של ארצות הברית מאז 1974 הצליחה ישראל לשמור על מעמדה כארץ מערבית למחצה או פריפריאלית למחצה , זאת חרף קיפאון כלכלי , כושר תחרות ירוד בשוק העולמי והשקעות לא רווחיות עצומות . ( Silver , 1990 ) הגורמים העיקריים המסבירים את כישלון ישראל להשיג את הסטנדארטים הכלכליים וההתפתחותיים של המערב הם העדר אוצרות טבע , אי יעילות , השקעות גדולות כבטחון , בידוד אזורי ( לרבות החרם הערבי , ( משק קטן והגנה יתרה הניתנת על ידי הממשלה וההסתדרות ' . כפי שמוכיחה ההידרדרות שחלה כתוצאה מן המדיניות החדשה של שוק חופשי שנקטה ממשלת הליכוד בשנים , 1977-84 קשה מאוד לדלג מעל שורת המשוכות הזאת . מבנה ההזדמנויות בישראל הוא מוגבל למדי , ואינו מתרחב . החיים בישראל כרוכים בתשלום מחיר גבוה מבחינת רמת החיים ועול הבטחון על האזרח , בהשוואה לאלטרנטיבה של הגירה לארצות המערב , וביחוד לצפון אמריקה . זוהי , קרוב לוודאי , הסיבה המכרעת להיקף ההגירה הגדול יחסית מישראל , ולהיקף ההימנעות מעלייה לישראל של יהודים שיש להם אפשרות אחרת . ההגירה ההמונית לישראל של יהודים מברית המועצות לשעבר , מאז קיץ 1989 איננה מעידה על שיפור בכוח המשיכה של ישראל . יהודי חבר המדינות העצמאיות נעקרים ממקומם בעל כורחם על ידי אנטישמיות גואה , נמנעת מהם הכניסה לארצות הברית ( אחרי שזו , בלחץ ישראל , חדלה להכיר בהם כפליטים פוליטיים ) והם מוצאים את דרכם לארץ בלית ברירה כפליטים בפועל . עם זאת , הודות לייבוא שוטף של הון , רמת החיים בישראל עולה בהרבה על המשאבים המצומצמים שהחברה מייצרת בעצמה , כך שמימון חיצוני מכסה כשליש מרמת החיים . ההכנסה הריאלית לנפש שולשה מאז ראשית שנות החמישים , והמשיכה לעלות באופן
|
|