|
|
עמוד:168
אחרים כנגד השלכות התעסוקה המלאה שניבא קלצ'קי , הינם פגיעים לדינמיקות פנימיות סותרות ולאיומים חיצוניים . השאיפה למדינת רווחה המקיימת תעסוקה מלאה חתרה תחת יעילות פילוחו של שוק העבודה , ופגעה גם בשליטה הפוליטית ביחסי העבודה . בה בשעה , היחלשות הבסיס החיצוני לסובסידיות ממשלתיות וצמיחה מהירה הבליטו את הצורך בשיקולי יעילות כלכלית והגבלות תקציביות . משתי בחינות חשובות מחזור העסקים הפוליטי שנוצר לא היה רק שלב חדש בוויסות העבודה , שלב בו ריסון השוק בא במקום קונסנזוס . הבחינה הראשונה היא , שהאבטלה היתה מכוונת ( ושימשה בפועל ) לחיזוק הקורפוראטיזם ולהחייאת המנגנונים האחרים , ששימשו בעבר לריסון הפוטנציאל מערער היציבות של התעסוקה המלאה . הבחינה השנייה היא , שלמיתון ככלי מדיניות היו יעדים רחבים יותר מאשר כפייה מחודשת של ריסון העובדים . שלמותה המוסדית של ההסתדרות , כוחה כמתווכת פוליטית , עוצמתה האלקטוראלית של מפלגת השלטון , יציבות תקציב המדינה , וחיוניותם של יעדים לאומיים טריטוריאליים היו כולם בסכנת עירעור . טענו כאן בזכות הכרחיותו של שינוי ב"אופני הוויסות" ( Schmidt , 1982 ) וטבעם הרב מימדי ; החובה למקם מושגים מופשטים כגון קורפוראטיזם ותעסוקה מלאה בהקשר ספיציפי ו והקשר האינהרנטי בין התנאים המוקדמים הכלכליים והפוליטיים לבין המניעים המעצבים את התנהגות המדינה . אם נכונים טיעונים אלה , הרי שבמחקר העתידי לגבי ה"איך" וה"מדוע , " חשיבותו של המפגש בין אירגוני העובדים לבין המדינה לקידום ביצועים כלכליים , תצריך הסתמכות מתודולוגית הדוקה יותר על ניתוח מקרים היסטוריים , וגישה תיאורטית כלכלית מדינית רחבה . הערות המחבר מודה לקרן פורד בישראל , קרן ברטסלמן ( גרמניה , ( והמכון לחקר העבודה ( כיום מכון גולדה מאיר ) על תמיכתם הכספית . תודה נתונה למרק פוטש עבור תרגום המאמר לעברית , ולאורי רם עבור תרגום פרק המבוא . ו . בהתפתחות מבורכת , ככל הנראה בתגובה מאוחרת למגמות בינלאומיות בדיסציפלינה , החלו מדעני מדינה בישראל בשנות השמונים לעמוד על תפקיר המדינה בכלכלה . ר' למשל , Shimshoni , 1982 , Ch . 5 ; . Sharkansky , 1987 ; Arian , 1989 ( 1985 ) : Ch . 3 עם זאת הם נמנעו מלאמץ כלכלה מדינית בפרדיגמה תיאורטית . הכלכלנים בישראל , לעומת ואת , מתייחסים לגורמים פוליטיים בהפרעות לא רציונאליות למדיניות כלכלית נאותה , והם נמנעים מחקר הפוליטיקה של קביעת המדיניות הכלכלית . ליוצאים מכלל וה ת למשל 1975 , Ben-Porath ו 983 ו . לא פחות מצער הוא שלימודי יחסי עבודה התפתחו כתחום אוטונומי , כביכול , תחת השפעת הגישה היישומית וההתעמקות היתרה בפרטים מוסדיים , לפי המסורת האנגלו אמריקנית . . 2 איפיון זה הולם בעיקר עבודות שנכתבו לפני . 1973 ר' במיוחד Horowitz and ; Eisenstadt , 1967 . Medding , 1972 ; Lissak , 1978 לניתוחם של מחברים אלה את החברה הישראלית נימה פסימיסטית מעט יותר , אך אין הם מציעים רביזיה של פרשנותם הקודמת . די במיוחד Horowitz ; Eisenstadt , 1985 . and Lissak , 1989 . 3 בנוסף למקורות שהוזכרו כבר , עם התורמים העיקריים לסוציולוגיה הביקורתית של שנות השבעים נמנו ד . ברנשטיין , ( Bernstein , 1976 ) א . ארליך , ( Ehrlich , 1978 ) ע . פרג'ון , ( Farjoun , 1980 ) ה . רוזנפלד וש . כרמי , ( Rosenfeld & Carmi , 1976 ) ס . סמוחה . ( Smooha , 1978 ) תפקיד חשוב בהתפתחות הסוציולוגיה הביקורתית מילא כתב העת מחברות למחקר ולביקורת , שפורסם בין 1978 ל 1984 ביוזמת קבוצת חוקרים מאוניברסיטת חיפה .
|
|