|
|
עמוד:166
הרצויות במשטר קורפוראטיסטי , גם יצר מחדש את התנאים הנחוצים להשתתפותה של ההסתדרות בתיווך הקורפוראטיםטי בין עבודה למדינה . לקראת מחזור עסקים פוליטי חדש ? בלתי אפשרי לעמוד כאן על כל פרטי ההתפתחויות מימי המיתון של שנות השישים ועד ימינו אנו . נוכל רק להזכיר כמה שינויים משמעותיים בפרמטרים שעליהם אנו מבססים את הניתוח שלנו . ציון הדרך הראשון הוא מלחמת ששת הימים . הכוחות הפוליטיים שהולידה המלחמה ( פטריוטיזם , הכפפת נושאי פנים לנושאים גיאופוליטיים וכיו"ב ) שימשו להשלמת מורשת המיתון , בכך שחיזקו את יכולתה הקורפוראטיסטית של ההסתדרות , וזאת אף על פי שהמלחמה הביאה בעקבותיה להבראת המשק ולחזרה לתעסוקה מלאה . השווקים , אוצרות הטבע וכוח העבודה שסיפקה ההרחבה הטריטוריאלית , הצטרפו לצרכים הצבאיים המוגדלים ולזרימת הון מבחוץ , ביצירתם מחדש של תנאים נחוצים לצמיחה מהירה . במגזר התעשייתי , הן המעסיקים והן ההסתדרות הצליחו לחדש את שליטתם על הוועדים המפעליים . בצד השפע , שהיה נחלתם של עובדי שוק העבודה הראשוני וחידושו של כוח העבודה המשני , תנאים אלו איפשרו ליישם מחדש מדיניות של ריסון עובדים . מבחינות אחרות נחלשה ישימותם של יחסי העבודה הקורפוראטיסטיים לאחר תקופת המיתון . ההסתדרות והממשלה גם יחד לא הצליחו להשליט את מרותן על הפועלים המועסקים במונופולים הממשלתיים הרגישים מבחינה פוליטית . היו גם התפרצויות כרוניות של סכסוכי עבודה בקרב עובדי המדינה , בעיקר של עובדים אקדמאים . ההגמוניה של מפלגת העבודה נחלשה בהדרגה , לא רק בקרב ציבור הבוחרים אלא אף במעש הפוליטי , כולל בעמדת התיווך של המפלגה ביחסי הסתדרות ממשלה . החל משנות השישים המאוחרות נעשה יחס זה יותר ויותר עויין והמיקוח הקורפוראטיסטי החל לקבל אופי פורמאליסטי ומבנה משולש ( הסתדרות-ממשלה-מעסיקים . ( אף על פי כן לא עלו רמת האבטלה ועלות יחידת העבודה אפילו בשנים הראשונות שלאחר משבר הנפט ומלחמת יום הכיפורים . ראוי לציין , שהאבטלה נשארה פחות או יותר ברמתה הטרום משברית במשך כל שנות השבעים , למרות הגידול המאסיבי באינפלציה ובחוב החיצוני . עובדה זו משקפת את את רצונה הנחרץ של המדינה להימנע מוויתור על מדיניות של תעסוקה מלאה , לא רק מסיבות ציוניות מסורתיות אלא גם בעטיים של סיכונים פוליטיים . מלחמת יום הכיפורים וכמה שערוריות מפלגתיות גרמו לאכזבה רבתי של הציבור מן ה"מערך . " הממשלה חששה במיוחד מאבטלה בקרב עדות המזרח , שנשארו עדיין הפגיעות ביותר מבחינה כלכלית במגזר היהודי , ואשר פנו נגד הממסד הפוליטי בכנסת וברחוב . על כן , למרות הקיפאון הכלכלי נשמר הביקוש לכוח עבודה במידה רבה על ידי הצבא והשירות הציבורי שקלטו תוספת נכבדה של כוח עבודה . המעמסה התקציבית של המשך התעסוקה המלאה הוטלה על הסיוע האמריקני המוגדל , על הלוואות ארוכות טווח מחו"ל ועל מימון גרעוני אינפלציוני של התקציב . במחצית השנייה של שנות השבעים היתה התפוצצות שכר ומחירים בחוב הפנימי והחיצוני , ובסוף העשור הונהגה מדיניות דיפלציונית מתונה ( שהעלתה את האבטלה מ 3 . 5 % ל ( 5 % לעידוד הייצוא ולצימצום הייבוא , ההוצאות והמשכורות . תקופת הצנע
|
|