|
|
עמוד:154
בשל מגבלות אלו , לא סביר , לכאורה , להניח שבישראל תהיה תעסוקה מלאה ( אלא אם כן היתה המדינה מסגלת לעצמה מדיניות דיכוי בנוסח העולם השלישי , כדי לעודד השקעות זרות . ( אלא שמאז העצמאות ב , 1948 ועוד לפני כן בתקופת ה"יישוב , " התיחסה ההנהגה לאבטלה כאל פתרון המנוגד לחזון הציוני . השלכות האבטלה על עלייה ועל ירידה הדאיגו את ההנהגה . חוסר העבודה נתפס כמצב המעודד ירידה מן הארץ , ולפיכך נחשב גידול קצב ההעסקה בזמן עלייה המונית כחיוני לקליטתם הכלכלית של העולים החדשים . השקפה זו מבוססת על חשיבותם של נתונים דמוגרפיים בארץ לאיוש הצבא ולוויסות המאזן האנושי והטריטוריאלי בין יהודים לערבים . ניתן להסביר השקפה זו גם בקשר ההדוק שבין הלגיטימיות של המדינה היהודית לבין יכולתה המוכחת של זו לספק בית לאומי בר קיימא לתושביה היהודים . נתון נוסף , שגרם להנהגה להימנע בכל מחיר מאבטלה , הוא "פצצת הזמן" הטמונה בשסעים החברתיים כלכליים . לכך יש להוסיף ( ובייחוד מאז ראשית שנות השבעים ) את קיומו של אקלים פוליטי תחרותי ביותר . זה גרם לממשלות להיות מודעות למחיר הפוליטי והחברתי הגבוה של אבטלה . אף על פי כן , כדי להבין איך התגשמה השאיפה לתעסוקה מלאה הלכה למעשה , עלינו לציין כמה היבטים בלתי רגילים נוספים המאפיינים את המקרה הישראלי . השלכות הרקע הגיאופוליטי . לכאורה , היה על המחוייבויות הצבאיות של ישראל "לספח" לטובתן את המשאבים הדרושים ליצירה ולקיום מקומות עבודה . אלא שבתקופה שלפני 1967 היו ההוצאות הישירות לבטחון —שלא עלו על עשירית התוצר הלאומי הגולמי ( להלן תל"ג , ( להוציא שנת 1956 בעת מבצע "קדש" —אילוץ שכלכלה מתפתחת יכולה היתה להסתדר עימו . מאז 1967 גדלה מעמסה זו לרמה ממוצעת של כרבע מן התל"ג . מחירו הבלתי מבוטל של מרכיב הייבוא הבטחתי מומן ברובו על ידי חבילת הסיוע האמריקני ( שבמידה רבה הותנתה ברכישות מיצרנים אמריקניים . ( נוסף לסיוע מומנו ההוצאות הצבאיות ההולכות ותופחות באמצעות גרעונות תקציביים ולא באמצעות מיסוי או ויתורים על הצריכה הפרטית . לסכסוך הערבי ישראלי נודעות השלכות רחבות נוספות על הכלכלה המדינית , מעבר למימד התקציבי . שלוש מהשלכות אלו נוגעות במיוחד לנושא התעסוקה המלאה . ראשית , האיבה הערבית ישראלית מספקת בסיס אידיאולוגי להטלת מגבלות חמורות על פעילותם הפוליטית והחברתית של הערבים אזרחי ישראל . הנחיתות והתלות ( על ביטוייהן השונים ) של אזרחי ישראל הערביים ושל תושבי השטחים יוצרות כוח עבודה ערבי גמיש , התופס את העמדות הפחות מושכות בשוק העבודה . השלכה נוספת של מרכזיות הסכסוך היא , שהצבא והמשק הצבאי מספקים מקורות תעסוקה רבים . הצבא הסדיר לבדו קלט כשבעה אחוזים מכוח העבודה האזרחי ב , 1966 שיעור שהגיע ל 1396 ב . 1979 סקרי כוח האדם בשנים האחרונות מצביעים על כך , שבשבוע עבודה אופייני נעדרים בערך 5 % מן הגברים המועסקים ממקום עבודתם בגלל שירות מילואים . נוסף על כך , נערכו אומדנים לפיהם עוד לפני 1967 קרוב ל 109 ' 0 מן העובדים היו מועסקים במפעלים התלויים בביקוש הצבאי ; כיום נאמד שיעורם בכרבע מכוח העבודה . יחסים כלכליים בינלאומיים . תנאי המתח הגיאופוליטי המתמשך ואופיה היהודי ציוני של ישראל הגבירו הן את הצורך בסיוע חיצוני והן את המאמצים הנדרשים למציאת המקורות לסיוע זה . כתוצאה מכך זרם לישראל הון בקנה מידה גדול , שמקורותיו הם בעיקר העברות חד צרדיות והלוואות ארוכות טווח מארצות הברית , מגרמניה ומקהילות
|
|