|
|
עמוד:152
הכלכליים , ולא—כפי שאני גורס — בגלל התנאים הכלכליים . בתקופה מאוחרת יותר , בשנות השמונים , כאשר תנועת העבודה איבדה מיוקרתה , התפתח מיתוס נגדי קונסרווטיבי , עממי ואקדמי , לפיו "ההתערבות" של המשטר בכלכלה מפריעה לפעילות ה"חופשית" של כוחות השוק , אשר רק הדינמיקה הבלתי מופרעת שלהם יכולה לחדש את הפיתוח והצמיחה . שתי הגישות הללו , זו המתעלמת ממגבלות כלכליות על הפוליטיקה וזו המתעלמת מן ההבנייה הפוליטית של הכלכלה , בטעות יסודן . אני גורס כי הן ההאדרה של הסוציאליזם כביכול של תנועת העבודה , והן היפוכה —ההאדרה של כוחות השוק והמגזר העיסקי , מונעים הבנה נכונה של הבעיות הכלכליות של ישראל , ובמישור התיאורטי מונעים הבנה נכונה של השילוב המהותי המדיני כלכלי בחברה בת זמננו . המאמר שלהלן מיישם גישה זו למקרה מוגדר . כלכלה מדינית קורפוראטיסטית לפני כארבעים שנה , טען הכלכלן מיכל קלצ'קי ( Kalecki , 1943 ) בתקיפות , כי למרות שניתן מבחינה כלכלית להשיג את המטרה של תעסוקה מלאה , מאמץ כזה עלול לעלות על שרטון פוליטי . זאת עקב התנגדותם של המעסיקים , ( וכפועל יוצא גם חשש המדינה ) בשל הפסד העוצמה הצפוי בהיעדר קבוצה פוטנציאלית של מובטלים . תחזית זו של קלצ'קי משתקפת — אמנם בצורה שונה — בהנחה אשר ביסוד עקומת פיליפס Philips ) , ( Curve הקובעת כי קיים קשר משלים בין אבטלה לבין לחץ אינפלציוני של העובדים על רמת השכר . לאחרונה טוענים חוקרי הכלכלה המדינית באירופה , כי קיימת חלופה פחות מכאיבה מאשר המיתון כאמצעי לוויסות כוחם של האיגודים המקצועיים . חלופה זו — קורפוראטיזם —כרוכה במשא ומתן גלוי או סמוי בין אירגוני גג חזקים של האיגודים המקצועיים לבין המדינה . כתוצאה מן המשא ומתן אמורים האיגודים לרסן את תביעות הפועלים ואת נטייתם לנקוט בעיצומים , בתמורה למדיניות ציבורית תומכת . לדעת חוקרים אלה תלויה הצלחתו של המשא ומתן הקורפוראטיסטי הן בקיומו של איגוד עובדים סמכותי , הנתמך על ידי מספר גדול של חברים , והן בקיומה של מפלגת פועלים אוהדת , שמעמדה בממשלה יציב . במחקר השוואתי טענה זו קובעת , כי המידה בה תנאי השוק מתקרבים לתעסוקה מלאה והמידה בה האיגודים המקצועיים מרסנים את הפועלים ומשתפים פעולה עם המעסיקים , הן פונקציות פשוטות של כמה משתנים מוסדיים ופוליטיים . משתנים אלה הינם גודלם , אחדותם וריכוזיותם של האיגודים , עוצמתה הפוליטית של מפלגת העבודה או המפלגה הסוציאל דמוקרטית ועוצמת הקשר שבין מפלגה זו לבין האיגודים המקצועיים . רק מעטים מבין חוקרי הקורפוראטיזם הסוציאל דמוקרטי התייחסו למקרה הישראלי , למרות שלכאורה ישראל מספקת ראיה חותכת לתיאוריה זו . הסתדרות העובדים בארץ היא מן הסתם האיגוד בעל הבסיס הרחב , המונופוליסטי וההירארכי ביותר שניתן למצוא במדינה דמוקרטית כלשהי . מבחינה פוליטית , עד המהפך של , 1977 שלטה מפלגת העבודה בכל ממשלות ישראל מאז קום המרינה . מבחינה מבנית היו הקשרים בין המפלגה לבין ההסתדרות הדוקים ביותר . מאמר זה מתמקד בראש ובראשונה בתופעת האבטלה בישראל . לכאורה , מאמתות התוצאות לגבי משתנה זה את ההשערה הקורפוראטיסטית . מאז סקרי כוח העבודה הראשונים בשנת 1958 לא עלתה האבטלה השנתית על 6 %
|
|