|
|
עמוד:145
גם הארגון הפורש של המורים התיכוניים , הנוקט קו מיליטנטי כדי להצדיק את קיומו הנפרד , יווכדו במרוצת הזמן שניתוק ממקורות היניקה והכוח של כלל העובדים דן את המתבדלים לניוון ולכשלון . " ( ההסתדרות הכללית , ( 12 : 1960 . 2 רשימה של מפעלים על פי ענפים , מקפת פחות או יותר , יצאה לאור לראשונה רק ב 1979 ( דן אנד ברדסטריט , . ( 1979 הרשימה איננה כוללת מידע על התפתחות היסטורית של המפעלים . מצד שני , נתונים ענפיים על כוח אדם על פי מוצא מצויים רק לגבי 1961 ( למ"ס , , ( 1963 על סמך המפקד של אותה שנה . הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא חזרה לפרסם נתונים ענפיים , לא בסקרי כוח אדם השוטפים שלה , ולא במפקד של . 1972 הנתונים שאנו מציגים בעבודה זו לגבי 1972 הם מתוך עיבוד מיוחד שאנו הזמנו מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . כאן גם המקום להעיר כי במהלך העבודה כולה , אנו מתייחסים למזרחים כקבוצה אחת , ללא אבחנות פנימיות . היה עדיף לערוך את הניתוח על פי ארץ מוצא ועל פי תקופת עלייה ספציפית —אולם אם ציינו כי מעטים הנתונים הענפיים על פי יבשת ומוצא , על אחת כמה וכמה נכון הדבר לגבי ? pti מוצא . ניתוח על פי ps מוצא היה עדיף הן לגבי מזרחים והן לגבי אשכנזים . דפוסי השתלבותם של יוצאי עירק בפיתוח הכלכלי היו שונים מאלה של יוצאי תימן , ומאלה של יוצאי מרוקו . מאידך , לא כל עולי אירופה ואמריקה נהנו מתוצאות הפיתוח הכלכלי במידה שווה : ראוי להקדיש מחקר בנושא זה , לדוגמה , לעולי רומניה , המכונים לעתים קרובות "הפרענקים של האשכנזים . " . 3 שיעור השתתפותם של מזרחים בענף הבניין היה גבוה עוד יותר ב 57 % . 1972 מכלל המועסקים היהודים בבניין היו מזרחים , בעוד שיעור השתתפותם הכולל של מזרחים בכוח העבודה באותה שנה היה 40 % ( מנתוני מפקד , 1972 עיבוד מיוחד . ( . 4 הקבלנים הפרטיים הגיעו להסכם על הנהגת קביעות בעבודה רק ב 1963 ( בילצקי , . ( 284 : 1974 . 5 נוכל להדגים התרחבות גדולה זו בעיקר כסקטור ההסתדרותי ובמספר גופים פינאנסיים נוספים . לא הצלחנו למצוא נתונים לגבי הסקטור הפרטי בבנייה . ראינו לעיל כי כהן מעריך את רמת הרווחיות של הסקטור הפרטי כגבוהה ביותר . . 6 נתוני מפקד 1972 המצוים בידינו מראים כי באותה שנה היוו מזרחים , ילידי הארץ ועולים , 45 . 7 % מכלל העובדים היהודים בתעשייה , בשעה ששיעור השתתפותם הכולל בכוח העבודה היהודי היה . 40 % ראוי להוסיף כי 30 . 39 ' 0 מכלל ילידי trrnmn px , 7 המועסקים באותה שנה עבדו בתעשייה — לעומת 16 . 65 מכלל ילידי p 8 n האשכנזים ( מנתוני מפקד , 1972 עיבוד מיוחד . ( . 7 שופטים , שוטרים , מורים וגננות , עובדים ארעיים , עובדי נמל יפו ושירות התעסוקה , חיילים בצבא הקבע ועובדים במפעלים צבאיים . . 8 הדו"ח נמצא בגנזך המדינה , / 242105 / 95 ג . 6161 / מקורות אהרוני , יאיר . . 1976 מבנה והתנהגות במשק הישראלי . תל אביב : צ'ריקובר . אחירם , אפרים . . 1973 "קליטת עלייה והמשק הישראלי —עבר , הווה , עתיד . " רבעון לכלכלה , . 305-298 : 97-87 אטינגר , מ . ( עורך . 1947 . ( ספר הכלכלה היישובית לשנת תש"ז . 1947- תל אביב : הוועד הלאומי . אשכול , לוי . . 1966 במעלה הדרך . תל אביב : עיינות . בהרל , אורי . . 1965 השפעת העלייה ההמונית על השכר בישראל . ירושלים : מרכז פאלק למחקר כלכלי בישראל . בילצקי , אליהו . . 1974 סולל בונה , . 1974-1924 תל אביב : עם עובד . בן גוריון , דוד . . 1964 נצח ישראל . תל אביב : עיינות . ברנשטיין , דבורה . . 1978 "הסוציולגיה קולטת את העלייה . " מחברות למחקר ולביקורת , . 21-5 : 1 ברקאי , חיים . . 1964 הסקטור הציבורי , הסקטור ההסתדרותי והסקטור הפרטי במשק הישראלי . ירושלים : מרכז פאל ק למחקר כלכלי בישראל . גלעדי , דן , . 1973 היישוב בתקופת העלייה הרביעית . תל אביב : עם עובד . דינור , בן ציון . . 1968 "חוק חינוך ממלכתי . " עמ' 35-25 בתוך חינוך וחברה בישראל , ערוך בידי ש . נ . אייזנשטאדט ואחרים . ירושלים : אקדמון .
|
|