|
|
עמוד:140
הם שינויים איטיים . הם ודאי לא יוכלו לקרות בדור העולים הראשון . אולם היום כבר ברור שבעיות אלה עברו בירושה במידה רבה גם לדור השני . לכן על אף התקדמות ניכרת ברמת החיים נשאר עד היום הזה פער גדול בין קבוצות עולים אלה לבין הוותיקים והעולים החדשים יוצאי אירופה ואמריקה , ברמת החיים , בהשכלה , וברמתם המקצועית . ( שם , ( 299 ההנחות והמושגים אשר שלטו במדעי החברה הופיעו באותה צורה ממש בדברי המנהיגים הפוליטיים . גם אלה הניחו שהחברה הישראלית בטרם העלייה ההמונית היתה חברה מוגדרת , ומגובשת , השאור שבעיסה של העם היהודי , כדברי שר החינוך ב : 1953 עם קום המדינה מנה היישוב בארץ ששים רבוא ויותר , ואולם המרץ היצירתי הלאומי , העוצמה החברתית הרבה שהיתה גנוזה בו , לא היו כלל וכלל ביחס למספרו , מפני שהיישוב בארץ התגבש מיסודות שהיתה בהם מתיחות יהודית מאכסימלית , שהיתה בהם הרגשת ייעוד , והם היו מושרשים במורשת הדורות של תרבות יהודית ... דמותו של אדם בישראל עוצבה בדורות אלה מתוך הרגשת ייעוד של דורות , מתוך היאבקות מתמדת שבה נשארו רק החסונים ביותר , האיתנים ביותר מבחינה נפשית , המיועדים מבחינה חברתית . ( דברים בכנסת בהצגת חוק חינוך ממלכתי , דינור , ( 27 : 1968 לחברה נבחרת זו הגיעה העלייה ההמוניתחלק גדול של העולים הבאים אלינו ללא ידיעת אלפא ביתא , ללא סימן של חינוך יהודי או אנושי . שניים גורמים לכך י הזמן והמקום . הם ילידי תקופת חורבן והרס בעולם , תקופת מלחמות העולם וירידה חומרית ורוחנית הכרוכה בהזדעזעות מוסדות תבל , והם יוצאי ארצות חשוכות מדוכאות ועשוקות . ( כדברי בן גוריון ב 1950 בפני הפיקוד הבכיר של צה"ל . בן גוריון , ( 34 : 1964 בעלייה זו , על פי כל מנהיגי התקופה , "גנוזים" הכוחות החלוציים של הוותיקים . תפקיד " החברה הקולטת" הוא להוציא כוחות אלה מגניזתם , "להנחיל" לעולים את ערכי החברה הקיימת , ואז יוכלו גם אלה להשתבץ בקיים . כפי שאמר בן גוריון בהמשך דבריוהקליטה הרוחנית של עלייה זו , מיזוגה ועיצובה , הפיכת אבק אדם זה לאומה תרבותית , יוצרת , עצמאית ונושאת חזון —היא מלאכה לא קלה , וקשייה אינם קטנים מקשיי הקליטה המשקית . נדרש מאמץ אדיר , מוסרי וחינוכי , מאמץ מלווה אהבה עמוקה וטהורה לאחים נידחים אלה , להנחיל להם את נכסי האומה וערכיה , לנטוע גלויות מרוחקות ועשוקות בתוך חברתנו , תרבותנו , לשוננו ויצירתנו , לא כגומלי חסד —אלא כשותפי גורל . ( שם , שם ) תהליכי הקליטה הוצגו , אם כן , גם על ידי הסוציולוגים וגם על ידי ההנהגה הפוליטית , כתהליכי השתנות שחייבים לעבור על העולים המזרחים . בעקבות השתנות זו יוכלו אלה " לתפוס את מקומם" במערכת החברתית , כאילו זו עומדת ומחכה להם . התהליך כולו הוצג כתהליך חסר סתירות , חסר יחסים אנטגוניסטיים . ישנם אלה אשר עמדו בו בהצלחה והגיעו לסוף הטוב — " מיזוג , " "אינטגרציה" או —בלשון הסוציולוגים — "פיזור מוסדי , " ויש אשר נכשלו בו , והם "הסוטים . " בכל מקרה הם אלה שצריכים להשתנות , ובמידה ולא השתנו —הם הסוטים . טישטוש זה של הדיפרנציאציה ההולכת ומתגבשת נעשה
|
|