|
|
עמוד:135
תשכ"ט : לוח . ( 96 במקביל , עלה שכרם של הפועלים המקצועיים בשיעור גדול יותר מהגידול בשכרם של הפועלים הפשוטים ( בנק ישראל , . ( 42 : 1968 סביר להניח כי משקלם של המזרחים בקרב הפועלים הפשוטים , יחסית לאשכנזים , היה גבוה יותר מאשר בקרב הפועלים המקצועיים , באותה תקופה . לבסוף , מוצא הסקר כי במשך שש השנים הללו התקיים הפרש משמעותי בין השכר של יוצאי אסיה אפריקה לבין זה של יוצאי אירופה אמריקה —למרות צימצום איטי , כלשון המאמר : "אף כי מרבית ההפרש בשכר בין שתי העדות נובעת מרמת השכלה שונה , גיל שונה ותקופת עלייה שונה , עדיין נותר הפרש של כ 15 אחוזים שאינו מוסבר בעזרת הגורמים האמורים" ( שם , . ( 41 השוואת הפרשי השכר בין שתי העדות על פי משלח יד מצאה כי במקצועות החופשיים והפקידותיים התרחב הפער בין השכר של יוצא אירופה אמריקה לזה של יוצאי אסיה אפריקה — בעוד שבמקצועות ה"פיזיים" הצטמצם הפער ( שם , . ( 51 עבודה שנייה עוסקת באופן ישיר בתעשייה , בתקופת העשור הראשון לקיום המדינה . נושא העבודה—השפעת העלייה ההמונית על השכר בישראל ( בהרל , . ( 1965 שלושה מימצאים של עבודתו של בהרל חשובים לענייננו . ראשית , הוא מוצא כי למרות שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלה עלייה בשכר הריאלי של עובדים בתעשייה משך העשור , כנראה לא היתה עלייה כלל —כיוון שהנתונים הללו לא הביאו בחשבון את מחירי ה"שוק השחור" שהתפתח באותן שנים על רקע הקיצוב . שנית , לא זו בלבד שהשכר מנקודת הראות של העובד —דהיינו , כוח הקנייה של השכיר —לא עלה , אלא שמנקודת הראות של המעביד הוא אף ירד בצורה משמעותית . מחיר העבודה ירד יחסית למחיר הציוד — נתון הרלבנטי לתעשייה כולה — וכן יחסית למחירי התוצרת , הן בענפי הייצוא והן בתעשיות מחליפות ייבוא ( שם , . ( 14 לבסוף , מוצא בהרל כי ההפרשים בין קבוצות משתכרי שכר גבוה לבין קבוצות משתכרי שכר נמוך בתעשייה התרחבו משך רוב שנות העשור , כשהתרחבות זו "נתמכה על ידי מערכת התשלומים לתנאים סוציאליים ועל ידי כל שאר מרכיבי השכר , כולל תוספות יוקר" ( שם , . ( 15 ניתן לסכם ולומר , אם כן , כי הפיתוח התעשייתי המזורז התאפשר , מצד אחד , בזכור . הגידול המשמעותי בהון שהועמד לרשות המדינה ועל ידי מדיניות העידוד האינטנסיבית של הממשלה , ומצד שני בזכות זמינותו של כוח עבודה זול , יחסית , מן העלייה ההמונית באופן כללי , ומן העולים המזרחים בפרט . הפיתוח התעשייתי בישראל הביא איתו , אם כן , תהליך הפיכתם של חלק ניכר מן העולים המזרחים לפרולטריון תעשייתי . צידו השני של המטבע הוא צמיחה והתרחבות של שיכבת בעלי מפעלים , מנהלים , מהנדסים וטכנאים אשר ברובם המכריע היו אשכנזים . פתיחתם של מאות מפעלים , הביקוש לכוח אדם בעל מיומנויות טכנולוגיות גבוהות , פיתוחם של מוסדות השכלה שתפקידם לספק כוח אדם זה , וצמיחתם של ענפי המימון , השיווק והמחקר סיפקו אפשרויות מוביליות לשיכבה רחבה מאוד של אשכנזים . פחות משני עשורים לאחר תחילתו של תהליך התיעוש , ב , 1975 אנו מוצאים כי כשליש ( 32 . 4 % ) מכלל המועסקים האשכנזים הינם עובדים מדעיים ואקדמיים , פרופסיונליים , מינהליים ומנהלים , לעומת כעשירית בלבד ( 11 . 8 % ) מבין העובדים המזרחים . האבחנה בולטת יותר אם מסתכלים על המועסקים ילידי הארץ בלבד : 42 . 0 % מילידי הארץ האשכנזים מצויים בקטיגוריה זו , לעומת 12 . 5 % מבין ילידי הארץ המזרחים ( סבירסקי וקציר , . ( 41 : 1978 מכלל האשכנזים המועסקים , רק 25 . 5 % הינם פועלים , לעומת 42 . 1 %
|
|