|
|
עמוד:132
פועליות עממיות . עם זאת , חשוב לציין שחברה זאת הבטיחה את רווחיותה במידה רבה על ידי כך שבנתה באזורי המרכז בלבד : ב . 1962 למשל , 0 < 07-ב ר מכלל הבנייה שלה היתה בתל אביב ובמושבות , 26 % > נוספים —בחיפה , וכ — 4 % בירושלים ( שיכון עובדים , 1963 : פ"ג . ( כבר ציינו לעיל את התוצאה הבלתי נמנעת של מדיניות זו —בנייה עממית זולה יחסית וטובה יחסית , אבל רק אחוז קטן מאוד מכלל הנהנים ממנה היו מזרחים . אין ספק כי התמונה קיצונית עוד יותר בבנייה של הסקטור הפרטי , שגם לא ניסה לבנות בצורה עממית . הגוף הקבלני הגדול ביותר היה סולל בונה . סולל בונה גדלה והתפתחה בעיקר בשנות המלחמת העולם השנייה , ואף החלה לפתח מפעלי תעשייה הקשורים לענף הבנייה . עם קום המדינה היתה החברה גדולה ומאורגנת די הצורך כדי לקחת על עצמה פעולות בנייה בקנה מידה גדול ואף להרחיב את מפעלי התעשייה לבנייה בקצב מהיר ביותר . תוך כדי כך הרחיבה סולל בונה את היקף פעולותיה עשרות מונים . ב 1948 עמד היקף העבודות של סולל בונה על סך של 5 , 000 , 000 ל"י , ב 1949 עלה ההיקף ל 13 , 740 , 000 ל"י , ובשנים הבאות המשיך היקף הפעולות לעלות ל 26 , 000 , 000 ל"י ב , 1950 43 , 060 , 000 ל"י ב 57 , 000 , 000 , 1951 ל"י ב 1952 ול 60 , 000 , 000 ל"י ב , 1953 שנת המיתון . התרחבותה העצומה של חברת סולל בונה כור בשנות החמישים והתפשטות פעולותיה לתחומים רחוקים מענף הבניין ולארצות רחוקות הינן סיפור ידוע ( בילצקי , ; 1974 שבא , . ( 1976 חשוב להדגיש כי התחום הרווחי ביותר בפעילותה של החברה היה פעילות הבנייה אשר איפשרה הזרמת רווחים לביסוס פעילות כלכלית בתחומים אחרים . בשנות החמישים התרחבו גם התעשיות הקשורות לבניין במסגרת סולל בונה כור : מפעלי מלט , אבן וסיד , חצץ ושיש , מזוניט ולבידים , דברי חרסינה ועוד ( בילצקי , . ( 318-316 : 1974 ההתרחבות העצומה של סולל בונה כור הביאה ב 1958 לפילוג הקונצרן , אשר התגבש בסופו של דבר בשתי חטיבות עיקריות , אחת העוסקת בעיקר בבניין —סולל בונה , ושנייה בתעשייה —כור . כל אחת מחטיבות אלה הפכה לקונצרן בפני עצמו , מהגדולים בארץ ( אהרוני , . ( 1976 חשוב לשוב ולהדגיש כי הגאות בענף הבניין בשנות החמישים היא שנתנה את הבסיס לצבירה הגדולה של סולל בונה . כפי שכבר ראינו היה אחוז המזרחים בשכבות הגבוהות של הקונצרנים הללו מזערי . בין השנים 1973-1969 היה רק אחד מתוך 33 חברים במזכירות חברת העובדים מזרחי ; באותן שנים לא היה אף מזרחי בוועד המנהל ( סמוחה , . ( 320 : 1978 סקטור כלכלי זה נוהל כולו על ידי ההנהגה ההסתדרותית הוותיקה שכמעט ולא שינתה את הרכבה , למרות הצטרפות עשרות אלפי מזרחים כחברי הסתדרות מן השורה . ההתרחבות הרבה של ענף הבנייה לוותה בצמיחה של גופים פינאנסיים ששימשו בעיקר כצינורות להעברת המימון הממשלתי , בצורת הלוואות ומשכנתאות , הן לחברות הבנייה והן למשתכנים . שני הבנקים המרכזיים היו בנק משכנתאות לשיכון שהוקם ב 1951 על ידי חברות השיכון ההסתדרותיות ובנק הפועלים , והבנק האפותיקאי הכללי השייך לקבוצת בנק לאומי לישראל . כאן נזכיר רק כי בנקים אלה צמחו והתרחבו בעיקר תודות למדיניות המימון הממשלתית אשר הזרימה להם ודרכם סכומי כסף גדולים ביותר . הזרמה זו איפשרה רווחים וצבירת הון בידי שיכבה צרה של השולטים בסקטורים הכלכליים השונים . לסיכום 3 הפיתוח המזורז של ענף הבניין בשנות החמישים היה בעל משמעות שונה למשתתפים השונים בו . ראינו כיצד היוותה העמדה הנחותה של גורם אחד , העובדים
|
|