|
|
עמוד:129
מגורים המכילה , לכל היותר , 25 מ"ר , ללא חשמל וללא סידורי ביוב ומים סדירים . המעברות היו מנותקות ניתוק גיאוגרפי וחברתי מהיישוב הסובב במעין עולם זר , מנוכר ומסוגר . תושבי המעברות היו ברובם המכריע מארצות המזרח . תושבי המעברות האשכנזים הצליחו לצאת מהמעברות יותר מהר ולעבור לאותם מקומות בהם היתה בנייה ברמה גבוהה יותר , אם בנייה פרטית ואם בנייה ציבורית , במסגרת תוכניות חיסכון . המעברות הפכו עד מהרה לנחלה מזרחית כמעט בלעדית . העובדה שרוב הדיור לעולים המזרחים סופק על ידי יוזמה ומימון ממשלתיים הפכה את הדיור לאחד האמצעים בהם כוונו העולים להתיישבות במקומות שונים בארץ . הכוונה זו פעלה בצורה שונה לגבי עולים מזרחים ואשכנזים . ראינו כי פיזור היישובים החקלאיים החדשים נעשה בצורה דיפרנציאלית לגבי מתיישבים מזרחים ואשכנזים , כך שיישובים של מזרחים נמצאו לרוב באזורים מרוחקים . דבר זה נכון באותה מידה לגבי עיירות הפיתוח , שבהן עלה שיעור המזרחים בהרבה על שיעור האשכנזים . הבנייה הפרטית התרכזה באזורי המרכז הרווחיים יותר והשאירה את האזורים המרוחקים לבנייה הציבורית ששימשה להכוונת אנשים למקומות אלה ( דרין ( דרבקין . ( 136 : 1955 , ( גם חברות השיכון ההסתדרותיות בנו לעולים , אם כי בקנה מידה קטן בהרבה . עד 1962 בנתה חברת "שיכון עובדים" 29 , 200 דירות לעולים לעומת כ 220 , 000 דירות של הבנייה הציבורית . הבנייה לעולים היוותה אחוז ניכר מהבנייה של החברה ההסתדרותית אולם כל הסימנים מראים כי בנייה זו כוונה כמעט אך ורק לעלייה האשכנזית . הבנייה התרכזה באזורי המרכז בלבד ונעשתה באותן שכונות בהן נבנו גם שיכוני ותיקים . הרכב האוכלוסיה שגרה בשיכוני "שיכון עובדים" ב 1955 היה מקוטב באופן קיצוני , כאשר רק 6 . 6 % מכלל המשתכנים היו יוצאי אסיה אפריקה ( שיכון עובדים 1956 , " : ל"א . ( נראה , אם כן , כי המצב הכלכלי החלש יחסית של העלייה המזרחית הביא לתלות רבה יותר שלה בדיור הציבורי . התוצאה המעשית של מצב זה היתה דיור ברמה נמוכה יותר ופיזור למקומות מרוחקים שהאוכלוסיה האשכנזית הוותיקה והחדשה נמנעה מללכת אליהם . ההבדלים בטיב הדיור נעשו גורם קבוע באי השוויון שבין אשכנזים ומזרחים בחברה הישראלית . חמש עשרה שנים לאחר העלייה הגדולה עמדו עדיין ההבדלים בעינם . צפיפות הדיור של המזרחים בכלל , ושל העולים המזרחים בפרט , היתה גדולה בהרבה מזו של האשכנזים . רק 5 . 6 % מכלל העולים המזרחים גרו בצפיפות של פחות מאדם אחד לחדר , לעומת 23 . 9 % מהאשכנזים הוותיקים ו 14 . 1 % מהאשכנזים החדשים . רוב האשכנזים ( 6396 ) גרו בצפיפות של 1 . 99-1 . 00 לחדר לעומת 35 % מהעולים המזרחים ו 41 . 2 % מהמזרחים הוותיקים שגרו בתנאים אלה . בצפיפות של 3 . 99-2 . 00 לחדר אנו מוצאים 3 % מהמזרחים הוותיקים 7 49 % מהמזרחים העולים , לעומת 1 1 . 4 % מהאשכנזים הוותיקים ו 219 ?> מהאשכנזים העולים . בצפיפות העולה על 4 איש לחדר משקלם של האשכנזים אפסי , לעומת 10 . 2 % מהעולים המזרחים ( משרד ראש הממשלה , . ( 540 : 1968 על כל אלה יש להוסיף את השינוי שנכפה על העולים המזרחים בסוג המגורים ובאורח החיים שבא בעקבותיו . אנשים שהיו רגילים לגור בבית , לעתים בעל חדר אחד בלבד ובדרך כלל גדול בהרבה , בעל חצר או שטח קרקע מסביב , הועברו לשיכונים גדולים בהם החדרים קטנטנים וכל החיים מתנהלים בתוך הדירה בהעדר שטח פתוח בצמוד לחדרי המגורים . הצטמצמות זו בתא הקטן והסגור , הנמצא בתוך בלוק גדול , גררה בהכרח שינוי של אורח חיים בתוך המשפחה , בין הורים וילדים , בין שכנים וכר , תוך כפיית מבנה מגורים זה על הרגלי מגורים והרגלי חיים שונים .
|
|