מי עבד במה, עבור מי, ותמורת מה? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית

עמוד:127

הכלכליים הממשיים . הפעילות הכלכלית היא תשלובת של אינטרסים מדינתיים , יזמות של בעלי הון , פיתוח טכנולוגי , זמינות ונכונות של כוח עבודה , תנאי שוק וחלוקת עבודה בינלאומית . ניתוח התפלגות מקצועית יכול לגלות רק טפח של התשלובת הזו . ניתוח התפתחות ענפית , לעומת זאת , יכול להאיר חלק גדול של הגורמים הפועלים . עם זאת גם ניתוח ענפי הוא ניתוח חלקי , ועדיף עליו ניתוח הפעילות הכלכלית כמכלול —ניתוח הקרוב יותר לדפוסים המעשיים , שכן הוא כולל שיקולים , פעולות וגורמים בין ענפיים וכלל משקיים . אך לשם ניתוח כזה עדיין חסרים מידע , נתונים וכלים רבים , להערכתנו . 2 גם לצורך הסקירות הענפיות התקשינו למצוא נתונים מספקים . ( . .. ) הבניין ענף הבנייה מילא מאז ומתמיד תפקיד מיוחד בכלכלת הארץ , הקשור קשר הדוק עם העלייה . גלי העלייה הגדולים בתקופת היישוב הביאו איתם גיאות כלכלית , אשר התבטאה בראש ובראשונה בהתרחבות ענף הבנייה . שילוב ההון שהובא על ידי העולים , כוח עבודה לבנייה וביקוש לבתי מגורים הוא שעמד מאחורי התפקיד המרכזי שמילא ענף זה בפעילות הכלכלית . עם קום המדינה נוצר מצב דומה . ביקוש מיידי ונרחב לבתי מגורים נוצר כתוצאה מגל גדול מאוד של עולים וכן ממחסור חמור בדיור ביישוב הוותיק עוד משנות מלחמת העולם השנייה . בניגוד לתקופה שלפני קום המדינה , בא חלק ניכר ממימון הבנייה ממקורות ציבוריים . העלייה יצרה ביקוש לבניין ובמקביל סיפקה חלק ניכר מכוח העבודה בענף . הענף תרם לתעסוקת העולים בתנאים בהם הגיע פיתוח החקלאות לרווייה והתעשייה טרם התפתחה במידה מספקת . כתוצאה מתנאים אלה עלה משקלו היחסי של ענף הבנייה בכלכלה הישראלית באופן משמעותי על משקלו בארצות קפיטליסטיות אחרות . ההשקעות בבנייה היוו 18 % - 19 % מכלל התוצר הלאומי הגולמי ב 1956 וב , 1965 לעומת 9 % עד 13 % בארצות מערב אירופה בשנים אלה . הבדל דומה היה בהשקעות לבניית מגורים : בישראל היוו השקעות אלו 11 % מהתל"ג ב 956 ו ו 9 % ב , 1965 לעומת 5 % -6 % במערב אירופה . גם משקלו היחסי של הענף בתעסוקה היה גדול ביותר בישראל : כ 10 % מכלל כוח העבודה הועסקו בבנייה , לעומת 6 % -8 % במערב אירופה ( משרד ראש הממשלה , . ( 493 : 1968 למרות מיתון בבנייה בין השנים , 1954-1952 השטח שנבנה מדי שנה הלך וגדל באופן רצוף : ב 1949 נבנו 843 , 000 מ"ר , ב 2 , 145 , 000—1955 מ"ר , ב — 1960 2 , 985 , 000 מ"ר וב 3 , 373 , 000— 1962 מ"ר ( למ"ס . ( 464 : 1973 ההתרחבות הניכרת של ענף הבנייה בכללותו ומשקלו הרב במשק הישראלי מחייבים בריקה של הגורמים השונים בתוך הענף וההתפתחות הדיפרנציאלית שלהם . יש לבדוק מה היו יעדי הבנייה ומה היתה הדיפרנציאציה הפנימית בטיב הבנייה . יש לבדוק את תנאי העבודה של העובדים אשר ביצעו את העבודה , ואת צמיחתם ורווחיהם של הגורמים אשר שלטו בפעילות הכלכלית בענף . יש לבדוק את תפקידה של המדינה , הן כגורם בונה והן כגורם מממן , ואת היתרון הדיפרנציאלי שהפיקו גורמים שונים מהתפקיד שמילאה המדינה . במילים אחרות , אין להסתפק בשאלה כמה מטרים מרובעים ניבנו כל שנה , אלא יש לשאול —מה ניבנה , על ידי מי ובאיזו תמורה ? נפנה תחילה לדיון במאפייני הבנייה למגורים , שלה היה חלק נכבד בכלל מאמץ הבנייה . כ 54 % מכלל ההשקעות בבנייה יועדו לבנייה למגורים ( משרד ראש הממשלה ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא