|
|
עמוד:123
של אותה תקופה , והוא השתנה , כפי שעוד נראה בהמשך , עם בוא העלייה החדשה . נכון גם שהמזרחים בתקופת היישוב השתייכו ברובם לדרגות הנמוכות של המבנה המעמדי — אך שוב , ההסבר למצב טמון במאפיינים הספציפיים של החברה היישובית . חברה איננה ארון מדפים . אם המזרחים שעלו ארצה בשנות החמישים הראשונות מצאו את עצמם ברובם בדרגות נמוכות , סימן הוא שהדרגות הללו נוצרו באותה תקופה . לולא באו , או לא באו , עולים שונים , ובתנאים שונים , לא היו הדרגות הללו נוצרות—או שהיו בעלות אופי שונה . מרגע שאנו מעמידים את הדברים כך , מתברר שאנו חייבים לערוך קונקרטיזציה היסטורית של כל המושגים החשובים למקרה שלפנינו : "חברה ישראלית , " "דרגות נמוכות של המבנה החברתי , " "קליטה , " "מודרניזציה" וכיו"ב . חשוב יותר —העמדה כזאת של פני העבר משנה גם את התפיסה לגבי ההווה : אם הקטיגוריות הללו נוצרו , הרי שבעת ובעונה אחת קמה מערכת אינטרסים אשר , מול רצונם של העולים בשינוי לטובה , תהיה מעוניינת בשימור המצב שנוצר . ממילא מועמדת כמגוחכת ההנחה של גישת המודרניזציה שעם ההיחשפות למודרניות יוכלו העולים המזרחים לעזוב את הקטיגוריות הנמוכות ולהתפזר בכל חלקי המבנה החברתי . אין הקטיגוריות האחרות עומדות וממתינות למזרחים ה"ממודרנים" שיבואו וימלאון . במידה ותהיינה קטיגוריות שונות שתתמלאנה על ידי המזרחים , הרי שתהיינה אלה קטיגוריות שתיווצרנה עם תהליך שינוי . התשובה לשאלה , האם תיווצרנה , וכיצד , תלויה בראש ובראשונה בהערכה מקפת של תהליך היווצרות הקטיגוריות הקיימות , והערכת הכוחות החברתיים אשר התגבשו במהלך היווצרותן . כצעד לקראת הערכה מקפת זו , ברצוננו לבדוק בעבודה זו את מידת השתתפותם ואת אופי השתתפותם של העולים המזרחים בפיתוח הכלכלי המואץ בישראל לאחר קום המדינה . בדיקה זו תאפשר לנו להצביע על כמה מן המקורות ההיסטוריים לאי השוויון העדתי בארץ , ובו זמנית , על מערכת האינטרסים המאפשרת את המשך קיומו . הטיעון הספציפי של הגישה הרווחת לשאלת היקלטותם של המזרחים בארץ הוא כי המזרחים עברו מחברות לא מתועשות , או מחברות בשלבי מעבר , לחברה בעלת כלכלה מודרנית , המושתתת על ייצור תעשייתי המשתמש במדע וטכנולוגיה מודרניים ודרכי ניהול מודרניים . מכיוון שלא הכירו את דרכי החברה והכלכלה המודרניים , נכנסו לשלבים הנמוכים של החברה . הטיעון הזה מבוסס על מספר הנחות בולטות : ראשית , הנחות ביחס לדרגת הפיתוח והמודרניזציה של ארצות המוצא של המזרחים . שנית , הנחות ביחס למקומם של היהודים בכלכלה ובחברה של ארצות המוצא שלהם . שלישית , הנחות ביחס לדרגת הפיתוח והמודרניזציה של הכלכלה הארץ ישראלית בכלל , ושל היישוב היהודי בה בפרט . נקודה אחרונה זו נראית לנו כמרכזית להבנת הבעייה שלפנינו , ועל כן נמקד את דיוננו בה . במבט היסטורי ארוך טווח , השינוי הבולט בכלכלת הארץ חל עם בואם של היהודים הציונים אליה , אשר דירבן את הנטיות העובריות שהיו בה למעבר לכלכלת שוק קפיטליסטית . דירבון זה קיבל חיזוק עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים . אולם בהשוואה לתקופת המנדט הבריטי , בולט ביותר השינוי הגדול שחל בקצב , היקף ותוכן הפיתוח הכלכלי עם קום המדינה . ניתן לתאר בהכללה את המאמץ העיקרי של היישוב היהודי בארץ ישראל כמאמץ של התנחלות והיאחזות בפלשתינה . כ 40 % מכלל ההוצאות של המוסדות הלאומיים ב 1939-1917 נועדו לקניית אדמות ולהתיישבות חקלאית ( הלוי
|
|