מי עבד במה, עבור מי, ותמורת מה? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית

עמוד:120

מי עבד במה , עבור מי , ותמורת מה ? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית שלמה סבירסקי ודבורה ברנשטיין הקדמה במאמר זה באנו להאיר צד חשוב של המפגש ההיסטורי בין אשכנזים ומזרחים בישראל — תהליך התהוות חלוקת העבודה העדתית . על מנת להאיר תהליך זה , ננסה להתמודד באופן ישיר עם אחד המיתוסים השליטים בחברתנו . המיתוס על פיו הפער בין העדות בישראל נובע מן העובדה שיהודי המזרח עלו מחברות מסורתיות ונחשלות לחברה מודרנית ומתועשת . הטיעונים המועלים כאן שונים מההסברים השיגרתיים הרווחים אצלנו . לכן ברצוננו להקדים ולהציג את המשמעות שאנו רואים בתהליכים שאנו מתארים . המפגש בין חלקי העם היהודי השונים בישראל מתואר בדרך כלל בלשון מטאפורית , מופשטת וערטילאית : "קיבוץ גלויות , " "ושבו בנים לגבולם , " "מגולה לגאולה , " "חידוש ימינו כקדם , " "עם אחד , לשון אחת , מדינה אחת , " וכיוצא באלה . מטבעות לשון אלה מנסות להביע בתימצות מספר רעיונות שעמדו ביסוד התנועה הציונית המדינית : רעיון חיסול תלאות הגולה על ידי חידוש העצמאות המדינית כבימי קדם ; רעיון אחדות הגורל של חלקי העם השונים ; והרעיון שגאולה לאומית כרוכה בשותפות ואחדות של כל היהודים . כמו להדגיש רעיונות אלה , לקוחות מטבעות הלשון הללו מזמנים היסטוריים שונים —לרוב קדומים ; אלה מטבעות לשון שהועברו מדור לדור במגמה לבטא את הרציפות והאחדות של ההווייה היהודית . וזהו אמנם האפקט המושג על ידי השימוש במטבעות לשון אלה : כינוי גלי העלייה השונים מאז תחילת הציונות כ"קיבוץ גלויות" מעלה את הדימוי של התכנסות מחודשת של יהודים שהתפזרו לקצוות תבל עקב נסיבות היסטוריות , החוזרים עתה לחיות חיי אחדות , שותפות , ואחווה לאומית . דימוי זה יכול לפעול בכוונים שונים . לדוגמה — הוא יכול לעורר ציפיות לקבלת פנים חמה ולהתחלקות שווה בטוב וברע,- הוא יכול להביא גם לקריאה להתעלמות מכל הקשיים שבהווה , מתוך ביטחון במימוש האחדות והשותפות בעתיד . המקור : מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת מחברות למחקר ולביקורת , מס . , 4 חיפה , ( מאי ) . 1980 מן הגירסה המקורית הושמטו מספר עניינים : לא ניכללו כאן סקירה על כלכלת היישוב , דיון על חקלאות , וכן דיונים על ענפי תעשייה ושירותים מסויימים . בכל מקום שבו נגרע חלק מן הטכסט המקורי מופיע הסימון . ( ... ) — הפרק על בניין הוא על פי גירסה מתוקנת של המאמר המובאת בפרק 2 בש . סבירסקי , לא נחשלים אלא מנוחשלים , מחברות למחקר ולביקורת , חיפה , . 1981 פורסם ברשות .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר