קרקע, עבודה ואוכלוסיה בקולוניזציה הציונית: היבטים כלליים וייחודיים

עמוד:117

התפשטות טריטוריאלית בלתי מבוקרת נתח אחר נתח . האזורים הכלולים בתוכנית אלון המקורית הורחבו במידה ניכרת ב 1973 ב"תוכנית גלילי" השאפתנית יותר . בהדרגה התרחש מעבר בתפיסות הספר וההתיישבות המובילות , החל מן ההתיישבות הבטחונית המצומצמת , עבור להתיישבות ממניעים דתיים משיחיים , וכלה בהתיישבות פרוורית בלתי אידיאולוגית . ( Shafir , 1984 ) ניתן לעמוד על השינוי מרחיק הלכת ביחסי האוכלוסיות בשלושת התחומים החשובים בכל תהליך קולוניזציה — קרקע , עבודה ודמוגרפיה . שוק הקרקע . דרך המלך של השגת קרקע בעבר —רכישה בכסף —הומרה במידה מרובה בשתי השיטות שאוסישקין אפיינן "שלא מן השם : " כיבוש צבאי והפקעה אדמיניסטרטיבית . עם התרחבות השימוש בשיטות אלה של הצבר קרקע עבור התיישבות יהודית הלך והצטמק ההבדל בין דגם הקולוניזציה הישראלי לבין דגם הקולוניזציה ההיסטורי של המעצמות האירופיות . תחת ממשלות הליכוד שונה באורח משמעותי גם רציונאל ההתפרשות של היישובים היהודיים בשטח . הן בתקופת היישוב והן לאחר , 1967 במסגרת תוכנית אלון , נפרשו יישובים יהודיים באורח צפוף ורציף כדי להקל על הגנה אזורית , לדחוק את האוכלוסיה הפלסטינית מן השטחים המיועדים להיכלל במדינה היהודית , ולסמן את גבול ההתפשטות העתידי . לעומת זאת , תוכנית ההתיישבות של ממשלות הליכוד , שעוצבה על ידי מנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות מטעם הליכוד , מתתיהו דרובלס , שאפה לפזר את היישובים היהודיים בין הערים והכפרים הערבים כדי למנוע רצף טריטוריאלי פלסטיני שעשוי להוות גרעין למדינה פלסטינית עתידית . במילים אחרות , מודל ההתיישבות וההתפרשות החדש שאף לבטל את חשיבות הנוכחות הדמוגרפית הפלסטינית , או לפחות להתעלם ממנה כגורם המגביל את ההתפרשות הגיאוגרפיה היהודית . ( Shafir , 1984 : 820 ) שוק העבודה . גם ביחסי יהודים וערבים בשוק העבודה חלו מאז תקופת היישוב תמורות מרחיקות לכת . שליטת ההסתדרות בשוק העבודה של מדינת ישראל לאחר 1948 שמה קץ לאיום של תחרות מצד עבודה ערבית זולה וכך ניתן היה להחליף את דחיקת הפלסטינים מחוצה לשוק ( באמצעות יצירת סקטור יהודי מבודל ) במיקומם בתוך השוק כקסטת תעסוקה נמוכת יוקרה ושכר . ( Shalev , 1989 : 104-115 ) לאחר 1967 התרחבה קסטה זו באורח ניכר עד כדי העסקתם של כ 100 , 000 פלסטינים מן הגדה המערבית ורצועת עזה במשק הישראלי . אסטרטגיית פילוח השוק המסורתית של תנועת העבודה פינתה מקום לאסטרטגיות האחרות המונהרות במודל השוק המפולח . כתוצאה מן ההאטה הכלכלית בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב 1973 ושיעור האבטלה הגבוה בעיירות הפיתוח , עלתה מחדש התביעה לפילוח השוק באמצעות דחיקת הפועלים הערבים אל מחוצה לו . הפעם הועלתה דרישה זו , מלווה באידיאולוגיה גזענית כללית , על ידי תנועת " כך" מייסודו של מאיר כהנא ( שפיר ופלד , . ( Peled 1980 : 117-118 ; 107-108 : 1986 אף ש"כך" אימצה משהו מן האסטרטגיה הישנה של תנועת העבודה , היא עשתה זאת , כמובן , ללא קבלת מגבלות פרגמטיות כלשהן שהיו אופייניות לתנועת העבודה , או מגבלות אחרות כלשהן . אינטרס דמוגרפי . הכללתם של הפלסטינים במספרים גדלים והולכים בשוק העבודה הישראלי , ולו אף כקסטה נמוכה בו , יצרה לחצים חדשים . רוב האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים שנכבשו ב 1967 לא ברח או גורש לאחר המלחמה . שיעור הילודה באזורים אלה , האופייני לאזורים בלתי מפותחים אחרים , גבוה בהרבה משיעור הילודה הישראלי .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר