|
|
עמוד:116
רדיקליזציה לאחר : 1967 בין ניאו ציונות לבין פוסט ציונות מלחמת ששת הימים ( 1967 ) יצרה תנאים לרדיקליזציה של תהליך הקולוניזציה הציוני . היא סילקה את התנאים הייחודיים של התהליך , שמיתנו את היסוד האלים והקיצוני בו , ואשר יצרו מגמה דומינאנטית המשלבת מיליטאנטיות דמוגרפית ופשרנות גיאוגרפית , כמוסבר לעיל . מגמה זו , המיוצגת על ידי תנועת העבודה , נוצרה כאמור תוך התאמה לנסיבות של העדר הגירה המונית וחסות צבאית , מצד אחד , ושל נוכחות ערבית מוצקה , מצד שני . הפתרון של תנועת העבודה היה , כאמור , יצירת בדלנות יהודית תוך ויתור על שטחים שאינם מיושבים בצפיפות ביהודים . לאחר 1967 דגם ההתיישבות המפולח הזה ניתן היה להמרה בדגם התיישבות המבוסס על שליטה של קבוצת המתיישבים באוכלוסיה המקומית , או על סילוקה של האחרונה מכל השטח הנשלט על ידי המתיישבים . במילים אחרות , נותקה הזיקה בין המרכיב הדמוגרפי לבין המרכיב הגיאוגרפי , שבעבר שימשה כמגבלה על תהליך הקולוניזציה הציונית . עתה ניתן היה , לכאורה , לשלוט בשטח מבלי להתחשב ביחס המספרי בין האוכלוסיה המקומית לאוכלוסיה המתיישבת . מה שאיפשר זאת היתה כמובן השליטה בשטח באופן צבאי והעליונות הצבאית של ישראל —גורם שחסר היה למתיישבים בתקופת טרום המדינה . דגם ההתיישבות הטהור המוגבל — הדגם שפותח על ידי תנועת העבודה ושהכיר במגבלות טריטוריאליות הנובעות מנוכחות האוכלוסיה המקומית —החל עתה לפנות דרך לדגם ההתיישבות הטהור המוחלט —זה המתבצע על ידי גוש אמונים ותומכיו , שבו המקומיים נישלטים לחלוטין בידי המתיישבים ( כמו בקולוניות המטעים , ( או , לחליפין , מסולקים לחלוטין מתחומם ( כמו בקולוניות ההתיישבות הטהורה . ( עד כמה שמטרת הציונות היתה "נורמליזציה" של היהודים הרי באופן אירוני נוצרה עכשיו נורמליזציה במובן בלתי צפוי —החל להיווצר דמיון ברור בין הקולוניזציה הישראלית של השטחים הכבושים מ 1967 לבין תנועות קולוניזציה אירופיות קודמות באזורים שונים בעולם . מקור הקיטוב האידיאולוגי פוליטי שהתרחש בחברה הישראלית החל מ 1967 ביחס לשטחים הכבושים הוא מחלוקת בין תומכי שני תת טיפוסים שונים של מדיניות קולוניאלית מטיפוס ההתיישבות הטהורה : מצד אחד , מצדדי הדגם הטהור המוגבל , המוכנים לוותר על שטח תמורת הומוגניות אתנית , ומצד שני , מצדדי הדגם הטהור המוחלט , השואפים להתפרשות על כל השטח בהנחה שהאוכלוסיה הפלסטינית ניתנת לשליטה או לגירוש . המחלוקת היא , אם כן , בין כאלה המצדדים בסוגים שונים של אקסקלוסיביות יהודית , ולא בין תומכי אקסקלוסיביות כזו ומתנגדיה . ממשלות ישראל שלאחר , 1967 החל מאלה שהיו בראשות מפלגת העבודה , ביטלו למעשה את חלוקת ארץ ישראל שנוצרה לאחר מלחמת . 1948 "תוכנית אלון" שהדריכה את יוזמת ההתיישבות של מפלגת העבודה בעקבות מלחמת ששת הימים נערכה עדיין תחת רישומה של הפינקסנות הדמוגרפית גיאוגרפית הישנה של תנועת העבודה . היא נועדה לבסס נוכחות ישראלית מתמדת באזורים אסטרטגיים בגדה המערבית , תוך הכללה מינימלית של אוכלוסיה פלסטינית בתחום שיועד להישאר בשליטת ישראל . משום כך היא התמקדה בעידוד התיישבות יהודית בעמק הירדן המיושב בדלילות . עם זאת , ממשלה בראשות מפלגת העבודה נתנה אישור בדיעבד להתנחלויות ה "בלתי חוקיות" בגוש עציון ובחברון ( מהם יצאו מאוחר יותר מנהיגי גוש אמונים ) וכך נסחפה ל"מדיניות סלמי" של
|
|