|
|
עמוד:112
וגיבש אותם כקבוצה לאומית לוחמנית בקהילה היהודית . בעוד איכרי המושבות אמרו להקים קולוניית מטעים יהודית המתבססת על עבודה ערבית , הרימו הפועלים את נס ההתיישבות היהודית והעבודה היהודית המתבדלות כדרך להגשמה לאומית . המרכיב הסוציאליסטי במחשבתם לבש גוון אירוני . הם . שהתנגדו לניצול פועלים ערבים , פתרו את הבעייה בדרך של מאבק למניעת העסקת פועלים ערבים . תוכנית הפועלים היהודים להקמת קולוניית התיישבות טהורה , כלומר על טהרת המתיישבים היהודים , לא יכולה היתה כמובן להתגשם ללא תמיכה וסיוע מהגופים הציוניים המיישבים . את ה"רוטשילד" שלהם מצאו הפועלים בדמותה של ההסתדרות הציונית העולמית . בעוד שהברון רוטשילד ניסה לחקות כארץ ישראל מודל התיישבות צרפתי מצפון אפריקה , ההסתדרות הציונית ניסתה לחקות בארץ ישראל כ 7 ודל התיישבות פרוסי ממזרח גרמניה . עם תחילת פעילותה ההתיישבותית של ההסתדרות הציונית ב , 1909 החל השלב השישי בהתפתחות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל . הרגם ההתיישבותי החרש עוצב על ידי ראשי החברה להכשרת היישוב , אוטו וארבורג וארתור רופין , תוך חיקוי מודע ומוצהר של גירסה גרמנית של קולוניית התיישבות טהורה . החברה התאימה לתנאי הארץ את מודל "הקולוניזציה הפנימית" שפותח ע"י ממשלת פרוסיה כדי ליצור רוב גרמני באזורי הספר המזרחיים של פרוסיה . ( Reichman & Hasson , 1984 ) שטחים אלה סופחו לפרוסיה בעקבות חלוקת פולין בין רוסיה , אוסטריה ופרוסיה בסוף המאה ה 18 והיו מיושבים באוכלוסיה פולנית . במחצית השנייה של המאה ה 19 נזעקו הממשלה הפרוסית ולאומנים גרמנים , ביניהם הסוציולוג הצעיר מקס ובר , כיוון שמשבר בחקלאות במזרח גרמניה הביא להגירה המונית של הפועלים החקלאיים הגרמנים אל הערים בגרמניה ואל מחוצה לגרמניה ( לארצות הברית ) ולהחלפתם בפועלים פולנים . בתהליך זה ראו החוגים האמורים בדאגה "דה נציונאליזצה" של האזורים הללו . כדי לעמוד בפרץ הקים הקנצלר ביסמרק רשות התיישבות ממשלתית שרכשה את אחוזותיהם של אצילים פרוסים שירדו מנכסיהם ומכרה אותם בתנאים נוחים , לאחר שחולקו ליחידות קטנות , לאיכרים גרמנים שעברו לאיזור . בדרך זה גיבשה המדינה הפרוסית תוכנית חירום לאומית ליישוב האזורים השנויים במחלוקת שחששה מהתרוקנותם מאוכלוסיה גרמנית . היתה זו יוזמה פוליטית לאומית לעקיפת הדינמיקה הכלכלית של השוק . בסוף העשור הראשון של המאה אימצה תנועת ההתיישבות הציונית את המודל הפרוסי הזה , תוך הוספת נדבכים הלקוחים מתנועות הקואופרציה והרפורמה האגררית הגרמנית . התוצאה היתה תורת "הקואופרציה ההתיישבותית" שגיבש הסוציולוג הגרמני יהודי הציוני פרנץ אופנהיימר . תורה זו , בגירסה המדגישה את המרכיב הקומונאלי , היתוותה את העקרונות של המוסד הנחשב לייחודי ביותר בהתיישבות הציונית , הלוא הוא הקיבוץ . הקיבוץ שימש אבן פינה לפיתוח סקטור כלכלי קואופרטיבי רחב שיש בו פעילות כלכלית מקיפה ומורכבת הכוללת ייצור , שיווק , צריכה , מימון , תחבורה ועוד . הקיבוץ הוא הביטוי המובהק ביותר של אסטרטגיית כיבוש הקרקע וכיבוש העבודה שבה נקטו המתיישבים הפועלים היהודים בארץ ישראל . קרקע הקיבוץ היתה "לאומית , " היינו בבעלות הקרן הקיימת לישראל , והיא הופקדה בידי יהודים כדי לשרת יעד לאומי . בכך היא הוצאה ממסגרת שוק הקרקע הקפיטליסטי . הקיבוץ אף הוציא את תעסוקת חבריו אל מחוץ לשוק העבודה הקפיטליסטי , ובכך סיפק להם שוק עבודה סגור ליהודים בלבד .
|
|