|
|
עמוד:108
צבע" ( color bar ) כדי להגביה את הסטאטוס של המתיישבים הלבנים מעל זה של הלא לבנים ; וקולוניות ההתיישבות הטהורות , דוגמת מושבות צפון ארצות הברית , ניו זילנד ואוסטרליה , שהעדיפו לדחוק מתוכם את הלא לבנים ולגבש חברה הומוגנית על טהרת המתיישבים הלבנים . כפי שנראה בהמשך , המהגרים הציונים בארץ ישראל היו צריכים להחליט באיזו דרך לנקוט במאבקם עם הערבים המקומיים על תעסוקה ושכר , וכן להחליט על מהות האינטרס הדמוגרפי שלהם . השאלה שעמדה בפניהם ( אף אם לא ניסחו זאת במושגים אלה ) היתה האם ליצור חברה דוגמת קולוניות המטעים —ואזי להפוך את הערבים המקומיים לקסטה מבודלת נמוכה ; או , לחליפין , ליצור חברה דוגמת קולוניות ההתיישבות הטהורות —ואזי לדחוק את הערבים המקומיים מתוך שוק העבודה ומתוך החברה באופן כללי . טרם שנבחן באופן מפורט את דגמי ההתיישבות הציונית עלינו לסקור את התנאים ששררו בארץ ישראל בהשוואה לאלה ששררו בשטחי התיישבות של חברות קולוניאליות אחרות , ואת ההבדלים שנבעו מכך באופי התנועות הקולוניאלית . כפי שנראה , באופן כללי ארץ ישראל לא הציעה תנאי התיישבות נוחים במיוחד ועל כן החלופות שעמדו בפני המתיישבים היו מוגבלות למדי , וכוח המשיכה של הציונות להמונים היהודים נשאר מוגבל . נבחן עניין זה בקצרה : . 1 הטריטוריות המיועדות לקולוניזציה אירופית נבחרו על פי שיקולים כלכליים או אסטרטגיים . הטריטוריה המיועדת להתיישבות הציונית , לעומת זאת , נבחרה על פי שיקולים אידאיים ודתיים . . 2 האוכלוסיה המקומית עימה התעמתו המתיישבים האירופים , ברוב המקרים , היתה אוכלוסיית נוודים , ציידים ומלקטים , שלא היה בכוחה להגביל את התקדמותם . בארץ ישראל , לעומת זאת , היה רק חלק קטן מן האוכלוסיה נוודי ( שבטי הבדואים ) ואילו מרביתה היתה אוכלוסיה מיושבת של איכרים אשר מאחזה בקרקע היה מבוסס יותר . החל מן המחצית השנייה של המאה ה 19 אף הלך והתפשט איזור ההתיישבות החקלאי הערבי מרמת ההר לעבר שפלת החוף והעמקים תוך תחרות עם ההתיישבות היהודית . . 3 מתיישבים בחברות קולוניאליות פעלו בדרך כלל בחסות כוחן הצבאי של חברות התיישבות ומעצמות קולוניאליות . המתיישבים היהודים בארץ ישראל , לעומת זאת , פעלו בתחילה ללא חסות כזאת . רק עם תחילת המנדט הבריטי נוצרו תנאים מסייעים להתיישבות היהודית , אך גם תקופה נוחה זו לא ארכה . . 4 ברוב הקולוניות האירופיות היתה האדמה מצויה בשפע לכל דורש ובמחיר סמלי ( מה שמשתמע מן הביטוי האמריקני . ( free land בפלסטינה היה מצב קניין הקרקע שונה לחלוטין . את האפשרויות שעמדו בפני המתיישבים שקל ב 1903 מנחם אוסישקין , מראשי תנועת "חובבי ציון , " כך : כדי ליסד חיי עדה אוטונומית יהודית —או ליתר הדיוק , מדינה יהודית , בארץ ישראל , מן ההכרח הוא , ראשית כל , שכל אדמת ארץ ישראל , או לכל הפחות רובה , תהיה קנינו של עם ישראל ... אבל , בנוהג בעולם , כיצד עושים קנין באדמה ? רק באחד משלושה דרכים הללו . בכוח —ע"י כבוש במלחמה , לשון אחר , גזלת אדמה מיד בעלייה ; קניה שבכפיה , כלומר , הפקעת נכסים בכוח הממשלה , וקניה לרצון בעלים . ( אוסישקין , ( 105-. 1934
|
|