|
|
עמוד:100
מס שפתיים לעבודתה של אשת הבית , הרי גם תנועת הפועלות ראתה כפועלת את העובדת האמיתית . עם זאת , לא יכלה תנועת הפועלות להסתפק בהדבקת תווית חסרת משמעות לאשת הבית ובעזיבתה לנפשה . ראשית , מנהיגות תנועת הפועלות היו רגישות יותר לקשייה של האשה אשר צריכה היתה למלא את כל העבודה המוטלת עליה בביתה . שנית , בקרב נשות החברים הושמעה ביקורת על מנהיגות תנועת הפועלות מהן ציפו לפעולה . תנועה אשר שאפה להפעיל את כלל הנשים לא יכולה היתה להתעלם מביקורת זו . תנועת הפועלות ניסתה לפעול בקרב "נשות העובדים . " ב 1930 הוקם "אירגון אמהות עובדות" אשר נעשה לזרוע הפעילה ביותר של תנועת הפועלות . אירגון זה קרא לאמהות לקחת על עצמן משימות הסתדרותיות . כדברי חסיה קופרמינץ , מפעילות האירגון , "שיחרור החברה מעול הבית , משמע —עול חדש בעבודת התנועה . " הנשים נקראו לקחת על עצמן את ה"עבודה הסוציאלית" בקרב חברי ההסתדרות , את עידוד רכישת תוצרת הארץ , הדאגה לעבודה עברית במשק הבית בשכונתן , וטיפוח "הווי פועלי" בבתיהן ובחינוך ילדיהן . הקשר בין פעולות אלה לבין שינוי מעמדן שלהן לא נידון ולא קיבל כל ביטוי ממשי . למרות שתנועת הפועלות העריכה את עבודת האשה בביתה , היא ייחסה חשיבות רבה יותר לעבודה שמחוץ לבית . למעשה קיבלה תנועת הפועלות כמובן מאליו את העומס הכפול , ואת ההכרח להתמודד בעת ובעונה אחת הן עם האמהות והן עם העבודה בשכר . כדברי רחל כצנלסון "— כשם שאנחנו אומרים לפועל בכלל : יש לך יעוד בארץ , כן היינו צריכות לפנות לחברה הצעירה ' יש לך יעוד נעלה ; עליך למצוא את ההרמוניה בין שני התפקידים : להיות אם עובדת ולהיות פועלת . " כצנלסון האירה , באופן נוקב , את הקונפליקט שבין שני תפקידים אלה : יהיה זה אולי ביטוי יותר מדי חריף ואכזרי , אבל נכון הדבר שבמובן ידוע שני היסודות האלה : של העבודה ושל המשפחה אויבים בנפש בחיי הפועלת . לא כן חיי האיש העובד . בחיי הפועל אין תהום בין חיי המשפחה ובין חיי העבודה . הוא יכול להיות מסור למקצועו , לפעילותו הציבורית ויחד עם זה להיות אב טוב . לעומת זה בחיי הפועלת , ביחוד זו השכירה , יסוד העבודה הורס את יסוד המשפחה ולהיפך . תנועתנו נתבעת להכיר את הקופנליקט העצום הזה שהוא הוא ההבדל בין עמדת הפועל לבין עמדת הפועלת . אם הפועלת 1 . יצה להתמסר לעניני העבודה , לכיבוש העבודה , להשתלטות על המקצוע , לעניני האגודה המקצועית ולפעילות בציבור הפועלים בכלל — והרי זה נדרש מהאשה הפועלת —היא רשאית להגיד : די , כוחותי מספיקים רק לזה . ואם אנחנו שואלות את עצמנו : מה זה להיות אם , אשת הפועל , ואם אנחנו מקבלות את האמת המוחלטת שבמשפחה צריך להיות יותר מילד אחד ואם נזכור שעל אשת הפועל לחנך את הילדים , לשמור על הבית , לדאוג לצורתו , לבוא במגע עם הרופאים והמחנכים , שוב אנחנו רשאיות להגיד : די לאדם אחד , יותר כוחות אין . ( דברים שנשאה רחל כצנלסון שזר בסמינר מועצת הפועלות , תל אביב , . 1937 אוסף ליליה בסביץ , ארכיון הקיבוץ המאוחד , יד טבנקין ) אין היא רואה מוצא מהעומס הכפול , ואף איננה מחפשת מוצא . כפל התפקידים הסותרים הוא , על פי כצנלסון , מצב נתון . האתגר הוא להכיר בברכה הטמונה בו "— אין לקבל
|
|