"בין האשה־האדם ובין אשת־הבית": אשה ומשפחה בציבור הפועלים היהודי העירוני בתקופת היישוב

עמוד:99

תפקידי המשפחה הפך אותה למוקד פעילות היכול להתחרות בפעילות התנועתית . תנועת הפועלים העירונית הדגישה את הפעילות המעמדית מקצועית והעמידה — לפחות ברמה הסימלית —ערכים קולקטיביים כנגד ערכים פרטיים . המשפחה מרובת התפקידים היוותה מתחרה פוטנציאלית , ולעתים ממשית , על זמנו , מרצו והתחייבותו של העובד . האשה אשר נדחקה אל מחוץ לכוח העבודה בכדי למלא את צרכי בני המשפחה , בהעדר שירותים קולקטיביים , הואשמה בכך שהמשפחה הפכה למוקד משיכה אלטרנטיבי . היא אף הואשמה בכך שהפרטיות של המשפחה נהפכה למטרה בפני עצמה , המרחיקה את העובד ואת ילדיו מהתנועה ויעדיה . ביטוי להאשמות אלה ניתן למצוא בדברי אבא חושי , מזכיר מועצת פועלי חיפה , במשפט ציבורי בו הועמדה "לדין" "אשת החבר . " למותר לציין כי אבא חושי היה הקטיגור , דבריו היו כדורבנות במידה ש ( אשת החבר ) נכנסת לחיי המשפחה הולכת ומסתגרת בד' אמותיה של המשפחה , מתרחקת מחיי החברה , מנתקת את קשריה עם התנועה ועם ההתרחקות וניתוק הקשרים באה לאט לאט ההתנכרות לחיי התנועה , לשאיפותיה , למלחמתה ליעודיה . ההמון הגדול של החברות הנשואות מתמסר לחיי משפחה —דבר לכשעצמו חשוב — אבל המשפחה וחיי המשפחה הם רק חלק מחיי החברה והתנועה ובעקבות ההסתגרות בחיי המשפחה באות תופעות שליליות ומסכנות את עתיד התנועה , כגון : רקימת חוטי הווי זעיר בורגני , ואם כך אנטי חברותי —האשה דואגת לבית יפה , לרהיטים נאים חדרי המגורה נהפכים למחסני רהיטים — בשכונת הפועלים מופיעה קונקורנציה בין אשה לרעותה—זו מסדרת חדר שינה בעד 30-20 לירות והשנייה משתדלת לעבור עליה . משפחת הפועל שוקעת בחובות מעל לראש —החבר מושפע ונסחב עם זרם החיים הזעיר בורגניים . הילד —עתיד התנועה —מתחנך באטמוספירה זו של שאיפה ל"חדר שינה מודרני . " ( ארכיון אבא חושי , אוסף אבא חושי , ( 20-3-6 ההסתדרות רצתה לאחוז בחבל בשני קצותיו . היא רצתה במשפחה אשר תספק את צרכי הפועל אך מבלי שהמשפחה תיהפך למוקד משיכה אלטרנטיבי . מעמד "אשת החבר" אמור היה להתיר את הסתירה . האשה תמשיך לשרת את צרכי בן זוגה הפועל , ובתוקף מילוי תפקיד זה תזכה בחברות בהסתדרות העובדים . חברותה בהסתדרות תמנע את התנתקותה מהתנועה ותצמצם את השפעתה המזיקה . אולם , כפי שראינו , מושג "אשת החבר" לא יצר קשר ישיר ומשמעותי בין האשה העובדת במשק ביתה , לבין ההסתדרות . היה זה מושג של תלות אשר קומם דווקא אותן נשים אשר חיפשו דרך לשמור על קשר עם התנועה איתה הזדהו . ההסתדרות לא פתרה , אם כן , את הסתירה שבבסיס יחסה למשפחה . אך למרות הבעייתיות שהציג אבא חושי , האיום שבחיי המשפחה לא היה בו בכדי לערער את עצם הפעילות ההסתדרותית . ניתן היה להמשיך ולחיות עם הסתירה ללא מתח רב מדי . ואכן כך היה . שונה היה המצב באשר לתנועת הפועלות . הסתירות הפנימיות שביחסה למשפחה ולאשה העובדת במשק ביתה היו בנפשה של התנועה . תנועת הפועלות קיבלה את תפיסותיה היסודיות של הסתדרות העובדים . אף היא העמידה מעל לכל את המטרות הקולקטיביות של "בנין הארץ , " הקמת "בית לאומי" וכיו"ב . אף היא ראתה בתחום העבודה את עיקר המימוש העצמי של הפרט ומקור הגיבוש של התנועה . ולמרות תשלום

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר