"בין האשה־האדם ובין אשת־הבית": אשה ומשפחה בציבור הפועלים היהודי העירוני בתקופת היישוב

עמוד:97

היו מרוכזים בעיקר בדרגות השכר הבינוניות והגבוהות . בין העובדים היומיים , על פי מפקד , 1937 היו \ 5 % מהפועלים ברמת השכר הנמוכה ביותר לעומת 6096 מהפועלות ; 48 % מהגברים היו ברמת השכר הבינונית לעומת 35 % מהנשים ; ואילו 3796 מהגברים היו ברמת השכר הגבוהה לעומת 5 % מהנשים בלבד . הפרשים דומים ניתן למצוא גם אצל העובדים והעובדות החודשיים ( ההסתדרות , : 1938 טבלאות . ( 40-36 סביר להניח כי העדר כישורים , עבודה מקוטעת ושכר נמוך הניעו נשים לעזוב את שוק העבודה . ראיה עקיפה לכך נמצאת בעובדה כי בקרב אותן נשים אשר הגיעו לעיסוקים בעלי כישורים גבוהים והכנסה נאותה , היה אחוז הנשים הנשואות גבוה בהרבה . כשליש מכלל עובדות הרפואה וההוראה היו נשים נשואות לעומת שיעור נמוך בהרבה בעיסוקים האחרים — 20 % "ב בקרב עובדות התעשייה הזעירה ועובדות המסעדות ר 11 % בקרב עובדות משק הבית . ( ההסתדרות . מועצת פועלי תל אביב , ( 1939 : 14 דימויים וזהויות . עדויות למכביר מצביעות על כך כי הגברים בתנועת העבודה המשיכו לראות באשה , בחברותיהן לתנועה , לקבוצה , למפלגה , אדם שונה מהם , בעל נטיות שונות , יכולת שונה וייעוד שונה ( שילה , ; 1980 יזרעאלי , ; 1984 פרקי הפועל הצעיר , ; 202-206 : 1935 ברנשטיין , . ( 1983 הגברים התקשו לשנות תפיסות מושרשות באשר לזהות המינית . הם קיבלו ברגשות מעורבים את עבודת האשה בכלל , ובמיוחד נרתעו מכל פריצה לתחום העבודות הגבריות . פריצה כזו איימה לא רק על תעסוקת הגברים , אלא עוד יותר על ה"נשיות , " ה"עדינות" וה"רכות" שרצו למצוא אצל נשותיהם ( מימון , . ( 1972 הם הניחו כמובן מאליו שהגבר יהיה מפרנס המשפחה ואילו האשה תעשה את עבודת הבית . הוא יהווה את "שטף החיים העיקרי , " כדברי רחל כצנלסון , ואילו היא את "הנחל הצר הזורם לצידו . " בחריפות רבה תיאר והוקיע הלכי רוח אלה טבנקין בדבריו בסמינר הרעיוני בעין חרוד כלל הטרמין ( מינוח — ד . ב ( . שלנו הוא בעל ( ההדגשה במקור — ד . ב ( . ובטרמין זה יש דבר מה משום שלטון . אנו אומרים : "בעל , " "אשת בעל הבית . " בעל —זהו שליט , אין לנו כמעט הטרמין הזה . לא עלה על דעתנו לעשות את האיש ל"בעל האשה . " הוא אדם . ויש לו חלק מחייו שהם היחסים . אבל ביחס לאשה יש איזה מושג כזה עמוק מהחברה הבעל ביתית שיסודו הוא התלות הכלכלית , שעושה את האשה רק ל"אשת איש" מילדותה . לזה היא מתכוננת , לזה היא מכשירה את עצמה , לזה מכשירים אותה . וא"כ — היא אשת איש , וא"כ היא אם אשר צריכה לחנך את הילדים . היא תמיד לא עצמאית —במושגים הרוחניים , הנפשיים , זה ישנו גם בין המוני חברינו . במושגים האדאולוגיים אנו שוללים את התלות המוחלטת של האשה . אנחנו אומרים : יש מקום לעצמאות הכלכלית . אבל בעובדה , למעשה ובהרגשה הדבר הזה עומד בספק ואין להכחיש זאת ... בשטח היחס לאשה , ביחס למקום האשה —ישנם עמוק בלב , בנפש , מושגים והרגשות אחרים לגמרי , הנובעים מהווי חיים אחר . ( ארכיון יד טבנקין , טבנקין-אוסף אישי , הרצאה בסמינר עין חרוד , . 1937 עמ' ( 4 יחסן של הנשים אל עצמן היה מורכב בהרבה . גם הן גדלו בחברה בה השוני בין זהויות הגברים והנשים היה חד ועמוק . השאיפות החדשות לא דחקו לחלוטין את הדימויים המושרשים מכבר . מתח נוסף נבע מהסתירה הפנימית בין שני מרכיבים של הזהות

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר