|
|
עמוד:94
לסיכום , נראה כי תפקידיה של היחידה המשפחתית העירונית לא הצטמצמו . קשה להצביע על תפקיד משפחתי מובהק כלשהו אשר הועבר מהמשפחה לידי גוף ציבורי , ובפרט אין עדות להעברת תפקיד משפחתי ממסגרת המשפחה הפרטית לידי קולקטיב הפועל על פי עקרונות שוויוניים שיתופיים . חלוקת העבודה במשפחה בתוך המשפחה היתה קיימת חלוקת עבודה קבועה ומוסכמת . הגבר היה המפרנס והאשה היתה בראש ובראשונה עובדת משק הבית . הבעל והאשה הוגדרו , במינוח המקובל , כ"שני ראשי משק הבית , " אולם השותפות ביניהם — במידה והתממשה—באה לידי ביטוי במעורבותה של האשה בעולם הגברים—עולם העבודה , האיגוד המקצועי , התנועה הפוליטית וכדומה . אין כל זכר למעורבותו של הגבר בעול תפקידיה של האשה . מבין הנשים הנשואות היו שעבדו גם בשכר מחוץ למשק ביתן . היו שלא רצו לוותר על עבודה שהשיגו במאמץ רב לפני נישואיהן , ביניהן נשים אשר רצו לממש כישורים אשר רכשו , חלקן בטרם עלייתן ארצה וחלקן בשנים שלאחר העלייה . הנורמות שרווחו בין הנשים , ובין חלק מהגברים חייבו את עבודת האשה הנשואה , ולעתים קרובות היה צורך כלכלי להשלים את ההכנסה המשפחתית , בייחוד בתקופת שפל ואבטלה . הנשים הנשואות אשר המשיכו לעבוד נשאו בעול הכפול של עבודה במשק הבית ומחוצה לו . רבות מביניהן העסיקו עוזרות בית בכדי למלא את תפקידיהן ומקומן במשך היום ( ברנשטיין , . ( 1987 היו שעשו זאת מתוך רגשות מעורבים ביותר בהיותן מודעות ליחסי השליטה שנוצרים , באופן בלתי נמנע , בין "בעלת הבית" וה"עוזרת" שלה , אשר ברבים מן המקרים היתה אף היא מהעלייה החלוצית ובעלת שאיפות לעבודה יצרנית ויצירתית . מועקת העומס הכפול באה לידי ביטוי במחאתה של אחת ח :. "ובי הכל מתקומם נגד העול המדכא הזה ( של עבודת הבית . ( אבל היתכן כי ה'עוזרת' תביא לנו את הפתרון ? היתכן , שלמען אוכל אני לעבוד עבודה יוצרת תהיה חברתי מוכרחת לעבוד במקומי את עבודת השרות אשר מאסתי בה " ? ( אצל כצנלסון שזר , . ( 137 : 1930 היו נשים אשר המשיכו לעבוד מחוץ למשק ביתן , אך תוך מתן עדיפות ברורה לכל הקשור לבית , לטיפול בילדים ולתפקידי הרעיה התומכת . יתכן שבמקרים רבים החלטה זו התקבלה ללא קונפליקט פנימי , אך לא תמיד . המעבר מציפייה לשותפות מלאה אל העדפה של צרכי בן הזוג חייב היה לעורר מתח , שאם לא פרץ החוצה סביר כי העמיק עוד יותר . כותבת אחת ר . על אחת מחברותיה : "מדוע חי בעלה את חייו הוא בגלוי , והיא — בקונטרבנדה , בהפסקות , אחרי ספוק צרכי הבית , צרכיו ד 1 וא וצרכי הילד ? מדוע אינם חייה אלא נחל צר על יד שטף החיים העיקרי שלו ? במה הוא עולה עליה " ? ( שם -.. ( 226 רוב הנשים נהגו בלית ברירה בדרך אחרת . בהעדר שירותים מחד , ובהיותן עובדות בלתי מקצועיות מאידך , עזבו רוב הנשים הנשואות את כוח העבודה ושקעו בעבודתן הקשה במשק ביתן . נשים אלו , בהיותן נשואות לפועלים חברי הסתדרות , המשיכו להיחשב אף הן כחברות הסתדרות . לצורך זה קיבלו תואר מיוחד והוא "אשת חבר" או "אשת עובד . " תואר זה בא להצביע על השתייכותן לציבור העובדים ולמסגרת המאורגנת של ההסתדרות , אך בה בעת העיד כי אינן שייכות בזכות עבודתן הן ( קרי , עבודתן במשק ביתן ) אלא בזכות היותן נספחות לאדם , לגבר , אשר עבודתו הוא מזכה גם אותן . היו נשים שראו בעבודתן במשק הבית , כעזר לבן הזוג השכיר , שותפות ביצירה הכללית של
|
|