"בין האשה־האדם ובין אשת־הבית": אשה ומשפחה בציבור הפועלים היהודי העירוני בתקופת היישוב

עמוד:91

חברת העובדים השיתופית והשוויונית , אותו שאפו להקים . הם ראו במשפחה גרעין אלטרנטיבי , המשקף במבנהו את יסודות החברה הבורגנית קפיטליסטית כגון יוזמה פרטית , בעלות פרטית , תחרותיות ואינדווידואליזם . המסקנה המתבקשת היתה לצמצם את תחומיה של המשפחה , להגביל את תפקידיה ולהעביר פעולות רבות מידי המשפחה לידי- הקולקטיב החדש ( על מגמה זו עמדה בהרחבה יונינה טלמון גרבר במחקריה על המשפחה בקיבוץ , ר' טלמון גרבר , . ( 1970 אולם למעשה מדובר היה על שינוי מהותי יותר מאשר צימצום פונקציות והעברתן לרשות אחרת . ביקורת המשפחה וחיפוש אחר אלטרנטיבה לא נועדו ליצירת מודל קטן , מוגבל ובלתי מאיים של הדפוס המשפחתי הקיים . הכוונה היתה להקים משפחה מסוג אחר אשר תגלם את עקרונות הפעולה המיועדים לחברה החדשה . המתח בין הקולקטיב המהפכני לבין המשפחה יופג לא רק באמצעות צימצום מרכזיותה של המשפחה , אלא אף באמצעות יצירת הלימה בין מהות היחסים בשתי הרמות , הפרטית והציבורית . שינוי מרחיק לכת ברוח זו הוצע על ידי מנחם אלקינד , מנהיג גדוד העבודה . הוא הציע אלטרנטיבה חברתית רדיקלית , קומונה כלל ארצית , בעיר ובכפר , כלומר הווי חיים חדש בהיקף רחב ומגוון בהרבה מהקולקטיב הקיבוצי הקיים . נקודת מוצא זו של "הריסת ההווי הבורגני" כדבריו , ויצירת "הווי ותרבות קומוניסטים , " חייבה התייחסות למבנה המשפחה , תפקידיה והיחסים בתוכה . בדין וחשבון שהוציא אלקינד לקראת מועצת הגדוד ב 1926 ( תרפ"ו ) תבע את "הריסת ההווי הבורגני והיסודות הכלכליים והפסיכולוגיים של התרבות הקפיטליסטית , ביטול היסוד הכלכלי של המשפחה , שיחרור האשה מטיפול בילדיה ושירות בעלה , הכנסת האשה לעבודה פרודוקטיבית , הרס המשפחה בתור תא תרבותי יסודי של החברה , האמנציפציה של האשה , הקטנת מקום המשפחה והגבלתה בתחומים הארוטים" ( אצל מרגלית , . ( 161 : 1980 כלומר בכדי להרוס את היסודות הכלכליים והפסיכולוגיים של החברה הקפיטליסטית יש לבטל את מוסד המשפחה כיחידה כלכלית בה האשה תלויה בהכנסת בעלה . דברים דומים אמר מנהיג הקיבוץ המאוחד יצחק טבנקין כעשר שנים מאוחר יותר . הוא הוקיע את המתכונת המשפחתית העירונית שהתפתחה בארץ ישראל בה האשה תלויה כלכלית בבעלה ואיננה מגיעה לעצמאות כלכלית או אנושית . "זה בנין חברה אינדווידואליסטי של קניין פרטי משפחתי" אמר , והוסיף — " צריך לשוב לעצמאות כלכלית ( של האשה — ד . ב , ( . לשוב לצורת חיים אשר תהיה מיוסדת על השוויון" ( ארכיון יד טבנקץ , טבנקין —אוסף אישי . הרצאותיו , סמינר עין חרוד , . 1937 עמ' . ( 4 בנות העלייה החלוצית עצמן מיעטו לדבר ולכתוב על "הריסת ההווי הבורגני" או על המהפכה הסוציאליסטית וחיסול הקניין הפרטי . אולם ככתיבתן האישית — במכתבים , רשימות ויומנים , הן תארו את היחסים אותם היו רוצות לקיים עם חבריהן לחיים . יחסים אלו היו יחסים של שותפות ושל עצמיות . הן שאפו לקשר אינטימי בין שני אנשים השותפים לאותה דרך חיים , לאותה מטרה . כלומר ההתקשרות איננה ממצה את עולמם של בני הזוג ואפילו לא את כלל עולמה של האשה . ההתקשרות מקבלת טעם ועומק ממעורבות משותפת בפעולה שמעבר לקשר האינטימי , לזוג , למשפחה . על בני הזוג לבנות את מערכת היחסים ביניהם כבני אדם עצמאיים ושלמים , ולהמשיך באופן זה לאורך חייהם המשותפים . השותפות והעצמיות מחזקים ומעמיקים זו את זו ואין בהם לא סתירה ולא איום הדדי . תפיסה זו עולה בבירור מרשימות אישיות של בנות העלייה השלישית בתחילת שנות העשרים , ביניהן הרשימות שנכללו במאסף דברי פועלות בעריכת

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר