|
|
עמוד:90
הפרט , אל חיי המשפחה—תפקידיה , המבנה הפנימי שלה , חלוקת העבודה שבה , המשמעות המיוחדת והנבדלת של תהליכים אלה ביחס לנשים שבמשפחה . כיצד הנשים תופסות את מציאות חייהן , וכיצד אני החוקרת —כצופה וכמנתחת , כ"שומעת" וכ"רואה" —מסבירה את מה שהתרחש והתהווה . זהו נסיון לעגן תופעה מרכזית מ"תחום הפרט" באותם תהליכים מאקרו חברתיים — כלכליים , פוליטיים , אידיאולוגיים וחברתיים אשר עיצבו את "תחום הכלל . " זהו נסיון להעיד על , ולהאיר את , מגבלות השינוי בתחום " פרטי" זה , כחלק מהבנתנו את מגבלות השינוי החברתי בכללו בתקופה זו . המשפחה — בחיפוש אחר אלטרנטיבה המשפחה היתה אבן יסוד של הקהילה היהודית המסורתית , חברה פטריארכלית אשר בה הכוח , היוקרה והאמצעים היו כולם בידי הגברים שבקהילה . הלימוד הדתי , מקור ההערכה הרם ביותר , היה מיועד לגברים בלבד . התפקידים הרבים של מוסדות הדת של הקהילה היו בידי הגברים , כמו גם העושר , המקור השני ליוקרה ומעמד בקהילה . אנשים חיו את כל חייהם במסגרת המשפחה . הם עברו הישר ממשפחת המוצא למשפחתם החדשה ומעטים חיו כפרטים ללא מסגרת משפחתית . המשפחה נתנה ייחוס לאדם וקבעה את סיכוייו למעמד כלכלי איתן ולהשכלה . היתה זו משפחה פטריארכלית בה מרותו של האב היתה מוכרת ומכובדת . האם נשאה בעיקר העול של קיום המשפחה ; היא הביאה ילדים רבים לעולם , דאגה לחינוכם , סיפקה את צרכי היום יום של המשפחה —לעתים קרובות בתנאי מחסור חמור , ובמקרים רבים אף השתתפה בפרנסת המשפחה . לעתים היתה האם ההורה היחיד בבית כאשר אבי המשפחה נעדר לפרקי זמן ארוכים בתוקף עבודתו . למרות אחריות מקיפה זו מעמדה של האשה נשאר מישני . בצד הערכה כנה לה זכו רבות מן הנשים , היו אחרות אשר סבלו מקיפוח ודיכוי הן במשפחתן והן בקהילה . גורלה של האשה אשר בעלה מאס בה , של האשה העקרה או של האלמנה קשת היום מתועדים היטב בספרות היפה . המשפחה בקהילה היהודית היתה יחידה יצרנית וצרכנית כאחד . המסחר הזעיר ובתי המלאכה הקטנים , ענפי יסוד של הכלכלה היהודית , היו ברוב המקרים עסקים משפחתיים . האשה מילאה תפקיד מרכזי בפעילות הכלכלית , לעתים כמפרנסת יחידה , עזר כנגדו של בעל המבלה את ימיו בלימודים או בנסיעות , ולעתים כעובדת לצידו בבית המלאכה , במאפיה או ביום השוק . בדרך כלל פעילותה הכלכלית של האשה לא העניקה לה סמכות או יוקרה , ולא שינתה את הנורמה היסודית לפיה כבוד בת מלך פנימה . המשפחה בקהילה היהודית של סוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20 גילמה את אי השוויון , את הכלכלה הרעועה ואת הניצול אותם ביקרה הציונות הסוציאליסטית . אי השוויון התבטא בתלותה של האשה בבעלה , התעסוקה התבססה על העסק המשפחתי הקטן והמעורער אשר קיים בקושי את הזעיר בורגנות המדולדלת , והניצול המעמדי רווח בבתי המלאכה המשפחתיים אשר העסיקו מספר פועלים שכירים . האופי המשפחתי של בית המלאכה גרם לעתים לניצול כפול של הנשים כפועלות שכירות וכמםייעות לבעלת הבית . למרות מאפייניה אלו של המשפחה , מסגרת זו כמעט ואיננה מוזכרת בביקורת החברתית של הציונות הסוציאליסטית ובאלטרנטיבות החברתיות אשר הוצעו על ידה . מנהיגי הציונות הסוציאליסטית מיעטו להתייחס למשפחה ולאשה בתוכה . עם זאת , מסמכים ורשימות של אנשי העלייה החלוצית — ובעיקר של נשותיה — מעידים על יחסם למשפחה , נסיונותיהם בהווה ושאיפותיהם לעתיד . היו שראו במשפחה איום על הקולקטיב החדש ,
|
|