|
|
עמוד:88
זירה זו לא הוזכרה כלל בסדר היום הציבורי ולא הותירה את רישומיה בתיעוד שהשתמר בארכיוני המוסדות השונים , תיעוד המשקף את מוקדי פעילותם וסדרי עדיפויותיהם . - הטייה גברית בכתיבה ההיסטורית . לבסוף קיימת התעלמות פשוטה , אותה התעלמות אשר באה לידי ביטוי בכל הנקודות שהוזכרו לעיל , אך למעשה הינה נרחבת וכוללת בהרבה , וממחישה את ההטייה הגברית שהיוותה מוקד לביקורת הפמיניסטית במדעי החברה וההיסטוריה בכלל . ( Bridenthal et al ., 1987 ; Gordon et al ., 1976 ) נשימ ושינוי חברתי . הציונות היתה במהותה פעולה של שינוי חברתי , נסיון לשנות את העם היהודי ממקבץ של קבוצות מיעוט מפוזרות בין ארצות שונות לרוב מלוכד וריבוני ממוקם במולדתו שלו . שני היבטים נוספים שהיו לשינוי זה , מעוגנים , בהתנסות של החברה היישובית ובהיסטוריה שלה . האחד , שינוי פני החברה היהודית , היהפכה לחברה חדשה , שוויונית , המבוססת על עבודה יצרנית ויצירתית , בהתאם להנחות היסוד של תנועת העבודה . והשני , שינויו של הפרט , של היהודי הגלותי לאדם עברי חדש — גאה , עובד ויוצר . הנשים היו שותפות מלאות לשאיפות שינוי אלה . אך מעבר לכך עמדו בפניהן אתגרי שינוי נוספים אשר נבעו מהתנסותן המיוחדת בעבר ומשאיפותיהן הייחודיות בהווה ולעתיד . היה עליהן להשתחרר מהתפיסות המסורתיות העמוקות של החברה היהודית הפטריארכלית , בה נשים היו כפופות לגברים במשפחה ובקהילה כאחת . מהצעד הראשון היה תהליך השינוי קשה ומורכב יותר עבור הנשים . עצם העלייה ארצה , עזיבת המשפחה והקהילה , היו קשים יותר לנערה הצעירה וחייבו דחייה עמוקה , ואולי כואבת יותר של העבר הקרוב והאינטימי . בהגיען לארץ ישראל נאלצו לנהל מאבק כפול ומכופל —מאבק שלהן ושל חבריהן הגברים להגשמת המטרות המשותפות , ובמשוזר מאבקן של הנשים כנגד תפיסות חבריהן וכל הסובבים אותן באשר לתפקיד ולמקום הראוי להן כנשים בחברה החדשה . הטרנספורמציה של היהודי הגלותי לאדם עברי חדש היתה טבועה מראש בחותם גברי זכרי , כפי שראינו לעיל , בעת בחינת דימוי החלוץ . האשה שאפה אף היא להיות אדם עברי חדש—אשה עבריה אשר תבטא את עצמיותה ונשיותה באופן שיקנה לה מקום ראוי בחברה ושיעצב את החברה כך שמקום כזה אכן יימצא ויכובד . משימה זו היתה קשה ומורכבת פי כמה . השוליות ההתחלתית של הנשים היקשתה על המשימה , והקשיים בהן נתקלו אף הגבירו את שוליותן . טרנספורמציה עצמית כזו לא יכלה להיות תהליך אישי פנימי פרטי בלבד . השינוי חייב מהפך במערכת היחסים הכללית , בהתייחסות העצמית של האשה —אך גם בהתייחסות הזולת אליה , גיבוש מחודש של שאיפות ואמונות —אך גם נכונות הגברים בחברה לקבל אשה שונה , ולקבלה ללא שלילה , ביקורת או ליגלוג . קבלה כזו חייבה בהכרח ויתור , ויתור על יתרונות מהם נהנו הגברים , על יתרונות עמוקים כל כך עד כי לא נתפסו כלל ככאלה אלא כחלק מהמובן מאליו , הציבורי והפרטי . עבודות מחקר שונות מאירות את קשיי השינוי החברתי אשר ניצבו בפני הנשים . חלקן הגיעו לארץ ישראל כתוצאה מהחלטה שלא היו שותפות לה או שלא היו שלימות עמה , כפי שהיו המקרים של נשות העלייה הראשונה ושל הנשים התימניות . אחרות , בנות העלייה החלוצית , לא היו מודעות לכך כי תעמודנה בפני קשיים מיוחדים אשר יחצצו ביניהן לבין חבריהן . אלה כמו אלה גיששו בחיפוש אחר דימויים חדשים , דגמים שיוכלו לשמש נקודת אחיזה —המהפכנית הרוסיה ? האיכרה האירופית ? הפלאחית הערביה ? הגבר העברי החדש ? הן תהו כיצד להתארגן בעולם חברתי בו כוחו של הפרט בהתארגנותו — במשולב עם הגברים חבריהן לתנועה ולמעמד , או בנפרד ? לדרוש שוויון ? לדרוש
|
|