הערות לסוציולוגיה ההיסטורית של תקופת היישוב

עמוד:66

אינטרפרטציה זו מוצאת חיזוק בקטע מאפיין נוסף מתוך הורוביץ וליסק . בדיונם בשאלת מקומה של האידיאולוגיה בבינוי המוסדות החברתיים של היישוב , לאחר שהם מציינים את מקורה הזר של האידיאולוגיה , הם אומרים : תרומתה הסגולית של המערכת הפוליטית והחברתית של היישוב היהודי עצמו לאידיאולוגיות של התנועות הפוליטיות שפעלו בקרבו בלטה בעיקר בתרגום העקרונות האידיאולוגיים הכלליים ללשון של נורמות פעולה ודרכי ביצוע . ( הורוביץ וליסק , . 218 : 1977 הדגשה במקור , ש . ס ( . דהיינו —משם באו האוטופיות : כאן , בארץ ישראל , היתה המציאות . האידיאולוגיות היו טובות ויפות , אלא שהן היו אוטופיות , בלתי מציאותיות . ברגע בו נתקלו במציאות , צריך היה לשנותן ( לתרגמן , ( להופכן למציאותיות יותר , למעשיות יותר ( אופרטיביות . ( מצאנו בסקירתנו עד כה , אם כן , שהציונות הסוציאליסטית , הנתפסת על ידי המחברים שלנו כאידיאולוגיה , במובן בו היא מובחנת מן המציאות , מקורה זר , היא איננה מתאימה למציאות הארץ ישראלית , ואין היא יכולה לשמש כפי שהיא להכוונת מהלך החיים המציאותיים . יש לשנותה , להופכה לאופרטיבית מעשית , להתאימה למציאות . בתיאורם של המחברים את התהליך הזה הם גם מציינים , בדרך כלל , נקודת סיום : קיצה של האידיאולוגיה . ראינו ואת כבר אצל גלעדי וכן אצל ליסק והורוביץ . אייזנשטאדט הוא הפסקני ביותר בהכרזתו על קיצה של האידיאולוגיה : ואולם מובן מאליו שלא ייתכן היה לשמר את האידיאולוגיה במלא טהרתה ותמימותה , משעה שהתפתח מבנה מוסדי רב צדדי מתוך הכיתות והתנועות החברתיות . עצם כוחה וחיותה של האידיאולוגיה בתקופת העלייה השנייה נבע במידה לא מעטה מן ההיקף המוגבל של הקבוצות החלוציות השונות , מן העובדה שלא היו מעורבות בבעיות ובצרכים הממשיים של המבנה החברתי הקיים ומטוהר האוריינטציות והשאיפות שלהן לעתיד לבוא . כאשר התפתח מבנה חברתי מתקדם , גדול ומגוון , יצר בהכרח קבוצות חדשות , וכל אחת מהן העלתה אף היא בעיות והעמידה דרישות משלה בפני משאביה של האוכלוסיה . ( אייזנשטאדט , ( 38 : 1967 המטאפורה האורגאנית בולטת כאן ביותר . כאשר גוף חברתי גדל , מתבגר , מתרחב וצומח , אין הוא יכול לחיות עוד על פי אותן מגמות שכיוונו אותו כאשר היה רך בימים . מה קורה לאידיאולוגיה משהפסיקה להוות מדריך לפעולה ממשית ? היא איננה נעלמת כליל . היא הופכת להיות , כפי שראינו אצל הורוביץ וליסק , "מכשיר חינוכי בתהליכי הסוציאליזציה הפוליטית ומניע רב עוצמה להזדהות תנועתית . " גורל די דומה מצפה לה מידי אייזנשטאדט : "בנוסף לשימוש הסמלי שלה , היא גם חודרת ומשפיעה בצורה סלקטיבית לכל תחומי החיים בארץ : טיולים בחיק הטבע , הכרת הארץ , פעילות בתנועת נוער , סגנון לבוש וסגנון חיים בכלל " . ( אייזנשטאדט , . ( 39 : 1967 אותה האידיאולוגיה אשר בעשור השני והשלישי למאה היתה היסוד המייסד של החברה היהודית החדשה , הופכת להיות , לאחר שניים שלושה עשורים , במקרה הטוב לסיפורים אותם מספרים לילדים , ובמקרה הגרוע למתחרה של בתי האופנה האירופיים . מעגל ההגיון של המחברים שלנו מגיע כאן להשלמתו : האידיאולוגיה אשר התאימה לשלב הילדות במישור ההיסטורי —היא אשר גיבשה את הקבוצות הראשונות לפני

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר