|
|
עמוד:56
וכלל לא מובן מאליו . כפי שנראה , יש לעמדתם , עם כל היותה בלתי מפורשת , השלכות עמוקות ביותר באשר לניתוחם את התפתחות הפרוייקט הציוני סוציאליסטי . הוויכוח סביב מהותה של האידיאולוגיה נמשך מאז צמיחת המושג בתקופת ההשכלה באירופה . בוויכוח זה מקופלות גישות פילוסופיות שונות להיסטוריה , מדע ופוליטיקה . בייסוד הוויכוח עומדת שאלת היחס בין מחשבה ופעולה , ובאופן כללי יותר שאלת היחס בין אובייקט וסובייקט . ניתן לעשות הבחנה כיום בין שתי גישות יסוד לשאלת האידיאולוגיה : זו של הסוציולוגיה של התודעה , ביחוד כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתבי קרל מנהיים , ( Mannheim , 1936 ) וזו של התיאוריה הביקורתית , המוצגת בכתבי קרל מרכס , ומאוחר יותר קורש , ( Korsch , 1930 ) לוקאץ' , ( Luckas , 1923 ) מרכוזה ( Marcuse , 1941 ) והאסכולה הפרנקפורטית באופן כללי ( ר' . ( Connerton , 1976 הגישה של הסוציולוגיה של התודעה מניחה הפרדה בין סובייקט לאובייקט , בין מחשבה ופעולה , בין תודעה ומציאות . הפרדה זו מגושרת בשני הכיוונים : מחד , תכני התודעה העם פונקציה של המציאות בה אדם נתון ; מאידך , תודעתו של האדם מספקת לו כיוון בדרכו במציאות . על פי מנהיים כל חשיבה היא אידיאולוגית , במובן שהיא משקפת את האינטרסים החברתיים הקונקרטיים של נושאה . כיוון שבמציאות יש אינטרסים שונים , הרי שיש גם אידיאולוגיות שונות . האידיאולוגיה , בהיותה משקפת אינטרסים קיימים , הריהי שמרנית מטבעה . השינוי בהיסטוריה בא כתוצאה מצמיחתן של אוטופיות —צורת חשיבה שאין התאמה בינה לבין המציאות שבתוכה היא מתרחשת . ( Mannheim , 1936 : 192 ) הגדרתן של צורות התודעה באידיאולוגיות מספקת את הבסיס לסוציולוגיה של התודעה ; בחינה מדעית של אידיאולוגיות . דיסציפלינה זו עיקר עיסוקה —כמשתמע מן ההנחות שזה עתה ציינתי — במציאת הקשר בין אידיאולוגיה מסויימת לנסיבות היסטוריות חברתיות מסויימות , ומעקב אחרי גילגוליו של קשר זה . באשר לאוטופיות , הדיסציפלינה רואה כמשימה עיקרית מעקב אחר תהליך ה"אידיאולוגיזציה" שלהן , בדומה לחקר הרוטיניזציה של הכריזמה אצל ובר —אשר ממנו הושפע , אמנם , מנהיים . התפיסה הרווחת של אידיאולוגיה במדעי החברה בפרט ובכתיבה אינטלקטואלית פוליטית בכלל תואמת את תפיסתו של מנהיים . ההגדרה שצוטטה לעיל מתוך הספר של הורוביץ וליסק הינה דוגמה טובה אחת . בדרך כלל מצויין שמדובר במערכת רעיונות מעוגנת בערכים ותפיסת עולם רחבה יותר , האמורים לכיוון פעולה ; רעיונות אלו מהווים , כדברי ליין , "רציונליזציה של אינטרסים קבוצתיים" . ( Lane , 1962 : 15 ) בדרך כלל , כפי שמוסיף ליין , נמצא אידיאולוגיות כשהן מנוסחות ומגובשות בתעודות מקודשות , פרי הגותם של "גיבורים : " אבות מייסדים , פרשנים גדולים , וכיו"ב ( שם , . ( 15 מנהיים מציג את תפיסתו כפיתוח רעיונותיו של מרכס : הן טיעונו הידוע של מרכס כי אין התודעה קובעת את ההווייה , אלא להיפך , והן נסיונות של מרכס להראות את הפילוסופיה והכלכלה המדינית של תקופתו כאידיאולוגיה , דהיינו , כמבנים רעיוניים אשר מטרתם לשרת את האינטרסים של הבורגנות . אלא שבהיתפסו לקביעות המטריאליסטיות של מרכס , מתעלם מנהיים מן הדיאלקטיקה של מרכס . ראשית , אין מרכס גורס את ההפרדה בין אובייקט וסובייקט , בין הווייה ותודעה : "לעולם אין התודעה יכולה להיות אלא ההווייה המודעת — והווייתם של בני האדם היא תהליך חייהם המציאותי" ( אבינרי , . ( 232 : 1965 שנית , עבור מרכס הצורה האידיאולוגית של המחשבה איננה תכונה אנושית "טבעית" או אוניברסלית כפי שהיא אצל מנהיים . מחשבה אידיאולוגית הינה מחשבה
|
|