המקורות ההיסטוריים של הדמוקרטיה הישראלית: מפא"י כמפלגה דומינאנטית

עמוד:48

הסכימה לתת להם תגמולים סמליים בתחום התרבותי — שמירה על השבת ועל חוקי הכשרות בכל הארגונים הנתמכים על ידי ההסתדרות הציונית ( מה שכלל אף את ההסתדרות . ( ולבסוף , אך לא בסוף מבחינת החשיבות , מפא"י הסכימה להקצות מספר מוסכם של משרות בביורוקרטיה של ההסתדרות הציונית לחברי המפלגות הדתיות ( מפא"י , פרטיכל של ישיבות הוועדה המרכזת של מפא"י , . ( 1933 מישרות פקידותיות אלה אויישו על ידי שלוחי המפלגות אשר היו לגרעין של מנגנוני מפלגותיהם . שיתוף פעולה הדוק במסגרות האדמיניסטראטיביות של הארגונים השונים יצר קרקע פורה למשא ומתן רצוף ומפורט והידק את מערכת היחסים בין המפלגה שבשלטון לבין המפלגות הקטנות יותר , בעיקר ברמת המנגנונים . כתולדה של מערכת חליפין וו הפכו גם המפלגות הציוניות הדתיות , כמו השוה"צ לפניהן , למפלגות מנגנון . כל מערכת המנגנונים המפלגתיים הללו היתה תלויה לחלוטין במנגנון של מפא"י אשר חלש על התקציבים . אומנם כך פותחה גם תלות של מפא"י בתמיכת המפלגות המקורבות לה , אך כיוון שהיא חלשה על שני מוקדי הכוח המרכזיים —הסתדרות העובדים וההסתדרות הציונית —היה לה מרחב תמרון רב יותר מאשר למפלגות האחרות . גם מצד המפלגות הציוניות דתיות נדרשה פשרנות אידיאולוגית דוגמת זו שנדרשה מהשוה"צ . כשותף הזוטר במערכת היחסים עם מפא"י נדרשו המפלגות הדתיות לוויתור עקרוני —ויתור על הדרישה כי בקהילה היהודית בארץ ישראל ובמדינה העתידה ינהג חוק ההלכה . במקום זאת הסתפקו המפלגות הדתיות בתביעה לכבד את השבת ואת חוקי הכשרות במוסדות ציבוריים . לא רק זאת , המפלגות הדתיות הסכימו לאמץ באופן חלקי את האוריינטאציה הציונית סוציאליסטית לפיה הסקטור הכלכלי הציבורי נהנה מעדיפות על פני הפרטי כיון שתרומתו למפעל הציוני גדולה יותר . על רקע זה הסכימו המפלגות הדתיות כי כל הקרקע הנרכשת על ידי הקרן הקיימת לישראל תהייה קרקע לאומית וכי מירב המקורות הכספיים המתנקזים בהסתדרות הציונית יוקצו להתיישבות חקלאית ולשאר הפעילויות הכלכליות של ההסתדרות , ולא ליוזמה הפרטית . ההסכם שנערך בין מפא"י לבין המפלגות הדתיות ב 1933 שימש כמודל להסכמים דומים שנערכו בין מפא"י לבין מפלגות אחרות . בדרך זו נעשתה מפא"י למפלגה השלטת בקהילה היהודית , בעוד שאר המפלגות , הקטנות יותר , נעשו תלויות בה . במפא"י עצמה וביתר המפלגות התפתחו מנגנונים אשר ניהלו את חיי המפלגה ואת מערכת יחסי הגומלין בין המפלגה השלטת ומפלגות הלוויין שלה . מבנה מפלגתי זה נשאר על כנו גם לאחר הקמת המדינה . דמוקרטיה בשליטת מפלגה דומינאנטית המערכת המפלגתית הישראלית , למרות מאפייניה היהודיים שתוארו לעיל , הולמת את טיפוס המערכת הפוליטית המכונה מערכת בשליטת מפלגה רומינאנטית . הסוציולוג הפוליטי מוריס דוברג'ר הגדיר מפלגה דומינאנטית כמפלגה שאינה בהכרח זוכה ברוב קולות הבוחרים ( היינו יותר מ 50 אחוזים ) אך הזוכה למספר קולות גדול ביותר ביחס למפלגות אחרות , ונהנית משיעור התמיכה היחסי הגבוה הזה במשך זמן רב . יתרון יחסי ומתמשך זה מאפשר למפלגה כזו להיות המפלגה השלטת היחידה , אף שהיא ניזקקת לתמיכה ממפלגות אחרות כדי לקיים את הקואליציה הממשלתית . יש להבחין היטב בין מפלגת רוב — היינו מפלגה הזוכה ברוב קולות המצביעים בבחירות מסויימות , אך עלולה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר