|
|
עמוד:47
מקולות מצביעי ההסתדרות , אך כוחה הממשי נבע מכך שהיתה לה תנועה קיבוצית מחד וסניפים עירוניים מאידך . לו היתה עוזבת את ההסתדרות ומקימה ארגון מתחרה היא היתה מחלישה ביותר את אחיזתה של מפא"י בציבור הפועלים היהודי ובקהילה כולה . לפיכך , למרות היותה במיעוט מספרי נודע לסיעה כוח רב . נוסחת הפתרון שגובשה היתה חליפין בין מפא"י להשוה"צ — מפא"י סיפקה לאחרונה את המשאבים החומריים שהיו כה חסרים לה הן בקיבוץ והן בעיר , ובתמורה סיפקה השוה"צ למפא"י תמיכה פוליטית . בעידוד מנגנון מפא"י פותח גם בהשוה"צ מנגנון מקביל , ושני המנגנונים יכלו לנהל ביניהם מערכת חליפין מורכבת וממושכת , אף אם לא רשמית ומוצהרת ככזו . השוה"צ זכתה בקרקעות לקיבוציה ובמשאבים נוספים שהקלו על התבססותה ; אנשיה זכו במישרות הסתדרותיות שהקלו על קיום היחסים השוטפים בינה לבין מפא"י , ואשר העמיקו את נאמנותם לארגון הגג המשותף ; ב 1934 אפילו הסכימה מפא"י לצרופם של נציגי סיעת המיעוט הזו לוועד הפועל ששימש למעשה כממשלת ההסתדרות . אין צורך לומר , כי בתמורה לנדיבות הזו הפגין השוה"צ נאמנות למנהיגות מפא"י —אף אם לעתים עסקו מנהיגיו האידיאולוגיים ברטוריקה ביקורתית . כמובן שמסגרת החליפין הזו לא מנעה מהשוה"צ לקיים ארגון אוטונומי בעל אידיאולוגיה מובחנת משלו . למעשה , כפי שכבר נרמז לעיל , סיגלה אף תנועת השוה"צ את דפוס המבנה הכפול של מפא"י : מן הצד הגלוי , ומבחינת מוסדותיה הפורמאליים , התקיימה התנועה כתנועת חברים אידיאולוגית ; בו בזמן , מן הצד הסמוי , ובאופן לא פורמאלי , פעל בה מנגנון אשר עסק בעיקר בהשגת משאבים חומריים ובחלוקתם . כאשר התנועה גדלה מבחינה מספרית גדלה בד בבד תלותה בהקצאת המשאבים שזרמו אליה ממפלגת השלטון . במקביל , הלך ותפח אף המנגנון שהיה למרכיב החשוב בתנועה . כדי לקיים את המבנה הכפול הזה —שבו פועלים במקביל תנועה אידיאולוגית הנוטה לבקר את מפא"י ומנגנון לגיוס משאבים ולהקצאתם השואב את חיותו ממפא"י — היה על השוה"צ למצוא את הדרך למתן את חילוקי הדעות האידיאולוגיים ולמנוע מהם מלגלוש לדרגת חריפות ועויינות כזו שיהיה בה כדי לסכן את שיתוף הפעולה הממוסד בין מנגנוני שתי המפלגות . אופוזיציה רדיקאלית מדי מצד השוה"צ היתה עלולה להאפיל על מערכת היחסים שנוצרה בין עסקני המפלגות . כתוצאה מכך נמנעה השוה"צ משיתוף פעולה עם הזרמים הקטנים האופוזיציוניים אשר תבעו קיום אופוזיציה מיליטאנטית למפא"י . השוה"צ קראה לעצמה "אופוזיציה מזדהה" ואפילו טרחה להכחיש כאילו יש לה יומרה להשיג רוב בהסתדרות ולהנהיגה . מאוחר יותר אף הפיצה מנהיגות השוה"צ את האימרה שהתנועה שואפת להיות "קורקטיבה" ( תיקון ) למפא"י ולא "אלטרנטיבה" ( חלופה ) לה . בכך פירקה עצמה השוה"צ מראש מהאפשרות שתתפתח ממנה אליטת נגד או אידיאולוגיית נגד ואיפשרה למפא"י לשלוט ללא המיגבלות והבלמים שהיתה יכולה אופוזיציה ממשית לספק , כפי שמקובל במשטרים דמוקרטיים . כאשר היתה מפא"י למפלגת השלטון בהסתדרות הציונית היא הנהיגה בה עם מפלגות אחרות את אותו הסדר גומלין שיושם בהצלחה עם השוה"צ בהסתדרות . בהצלחה רבה יושם ההסדר עם המפלגות הציוניות הדתיות המזרחי והפועל המזרחי ( שלאחר הקמת המדינה אוחדו למפלגה הדתית הלאומית — המפד"ל . ( המפלגות הללו הכירו במנהיגותה של מפא"י והצטרפו לקואליציות שבהנהגתה כשותפים זוטרים . בתמורה קיבלו חברי המפלגות הדתיות את הזכות ליהנות משירותי ההסתדרות , כגון לשכות עבודה וקופת חולים , וכן קיבלו הקצאת קרקעות להתיישבות ותמיכה כספית ביישוביהם . מפא"י אף
|
|