|
|
עמוד:42
מגבילה אותו ומבטיחה את זכויות הפרט , את ההתבטאות החופשית , את חופש האמונה ואת הזכות לפרטיות . בדמוקרטיות המערביות קשה להפריד , או להבחין בהפרדה , בין הרכיב הפרוצדורלי לבין זה הליברלי . הזכות של האזרחים להתאגד כאופוזיציה לשלטון היא חיונית לקיום הרכיב הפרוצדורלי , ואילו הזכות להתאגד למטרה כלשהי חיונית לקיום הרכיב הליברלי . שתי זכויות אלה בשילובן אופייניות לדמוקרטיות המערביות . בחברות אלה , יש לזכור , הרכיב הליברלי היה קיים קודם להתפתחותה של דמוקרטיה פורמאלית ועל כן הוא מושרש ביותר . הליכים דמוקרטיים פורמאליים התבססו במערב רק במאה ה 19 ובתחילת המאה ה . 20 במרכז הליכים אלה ניצבת זכות האזרחים לקבוע את נציגיהם במוסדות השלטוניים הנבחרים . בחירות מסוג זה מבטיחות את קיומה של אופוזיציה המפעילה השפעה מרסנת על המשטר . קיומה אף חיוני כיוון שהוא נותן לבוחרים ברירה בין חלופות שלטוניות . אופוזיציה עצמאית אף מהורג ; ערובה לשמירה על החרדיות האזרחיות של הפרטים . יחד עם זאת יש לזכור כי , על פי חוקרי הדמוקרטיה , ההליכים הפורמאלים משמשים אך בתבלינים לדמוקרטיה הליברלית . ( Holden , 1974 : 37 ) במורח אירופה , שלא כבמערבה , לא התחוללה התפתחות מליברליזם לדמוקרטיה פורמאלית . כאן השלב הליברלי היה חסר . יוצאת מן הכלל במובן זה היתה המחצית השנייה של המאה ה 19 ברוסיה , שבה חוגים אינטלקטואליים אימצו את הרעיון הליברלי , יחד עם pxw עקרונות האינדיבידואליזם והקפיטאליזם . אך תקופה קצרה זו חלפה משעה שהמאבק בשלטון הצארי עבר בעיקרו לידי המהפכנים הסוציאליסטים והקולקטיביסטים . הללו ייחסו חשיבות רבה לזכויות סוציאליות ופוליטיות , אך דחקו לשוליים את הזכויות האזרחיות . להיסטוריה תרבותית זו יש הסבר מבני . הרעיון הדמוקרטי נתמך ברוסיה על ידי חוגים רדיקאליים אשר היו נוהגים לבחור את מנהיגיהם בהליך דמוקרטי . בחירת מנהיגים בדרך זו נתנה בידם לגיטימציה ללחום בשם הדמוקרטיה במשטר הצארי האוטוקראטי . הליכים דמוקרטיים אומצו לאחר המהפכה הליברלית הראשונה של פברואר , 1917 אך הליברלים היו בשלטון תקופה קצרה מדי מכדי לקדם ולבסס את נושא זכויות הפרט והמיעוט . כאשר תפסה המפלגה הקומוניסטית את מוסרות השלטון היא מייד שללה את הזכויות הפוליטיות של האצולה והמעמד הבינוני . זכות הבחירה הוענקה רק לפועלים ולאיברים . זוהי משמעותה של "דמוקרטיה מעמדית" במינוח קומוניסטי . אך דמוקרטיה שבה יש זכויות מלאות רק לשיכבה אחת באוכלוסיה , ואפילו זו שיכבת הרוב , סותרת את הרעיון הליברלי של זכויות מלאות לכל . המהגרים היהודים שהגיעו לארץ ישראל מרוסיה ייסדו בה דמוקרטיה פרוצדורלית אך לא דמוקרטיה ליברלית . לנכונותם לאמץ דפוס כלשהו של דמוקרטיה בכלל יש הסבר סטרוקטוראלי גם כן . גם הם ייסרו ארגונים פוליטיים וולונטריים בתחום שלטונן של מעצמות זרות—עד 1918 האימפריה העות'מאנית ואחר כך שלטון המנדט הבריטי . בתנאים אלה קיומה של דמוקרטיה פרוצדורלית נתן למנהיגים אלה לגיטימציה להפעלת סמכות , בעור שאלות הדמוקרטיה הליברלית — זכויות הפרט והמיעוט —היו מחוץ לתחום שליטתם . כאשר הקהילה היהודית השיגה עצמאות ב 1948 התבססה בה דמוקרטיה פורמאלית , אך הדמוקרטיה הליברלית נשארה בה ללא אחיזה .
|
|