|
|
עמוד:32
של שתי החברות שנוצרו בפלסטינה ארץ ישראל תוך עימות זו עם זו . הגישה הקולוניזטורית העשירה את הסוציולוגיה הישראלית בנקודת מבט גיאו פוליטית , כזו הממקמת את החברה הישראלית בזמן ובמקום שהיא נמצאת בו , וחוקרת את ההשפעות המעצבות עליה של תנאי היסוד שבתוכם נוצרה . זוהי האנטי תיזה המובהקת לגישות כגון הגישה הציוויליזציונית של אייזנשטאדט המאוחר וכגון גישת המסורת הפוליטית היהודית , הממקמות את החברה הישראלית מחוץ לזמן ולמקום , בגאלקסיית התרבויות הנצחיות . בהאירה את החברה הישראלית כחברה מתנחלת , היא מספקת לחקר חברה זו מסגרת היסטורית השוואתית שבלעדיה לא תיתכן הבנה מלאה שלה . המחקר מנקודת המבט הזו עוד רחוק מלמצות את עצמו , וההיסטוריה המאוחרת , העכשווית , של ישראל מוסיפה לו חומר למכביר . יצויין כי הרדיקאליזציה הגוברת בסוציולוגיה הישראלית , בעיקר כפי שהיא מתבטאת בגישה הפלוראליםטית , בגישה המארכסיסטית ובגישה הקולוניזטורית , יצרה בסיס להידברות בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים פלסטינים . עד כה טרם ניתן לאחרונים להשתלב באקדמיה הישראלית מבלי שייאלצו לוותר על הפרספקטיבה הייחודית שלהם . דיאלוג סוציולוגי ישראלי פלסטיני יתרום להעמקת ההבנה של שתי החברות שנוצרו זו בתוך עימות עם זו , ואף יתרום לשיפור ההבנה ביניהן . לקראת סוציולוגיה פוסט ציונית : שוויון בין שונים בארבעה העשורים של קיומה כדיסציפלינה , עבר סדר היום של הסוציולוגיה הישראלית שינויים מרחיקי לכת . הדיסציפלינה החלה כקהילה קטנה והומוגנית המרוכזת במוסד אחד והפכה לקהילה גדולה ומגוונת הפועלת מתוך מספר מוקדים אוניברסיטאיים ( ואף מחוצה להם . ( השינוי המכריע בסדר היום שלה הוא היחלשות האוריינטציה הממסדית וההתחזקות המשמעותית של הזרמים הביקורתיים . מרכז הכובד של דיוניה עבר משאלת הסדר והקונסנזוס לשאלת ריבוי הפנים של החברה הישראלית והניגודים השוררים בה . הסוציולוגיה המירה באופן חלקי אוריינטציה של שירות לאומי וציבורי באוריינטציה של אוטונומיה מקצועית וביקורתיות . היא המירה זיקה ונאמנות לממסד השליט באימוץ נקודות הראות של קבוצות בלתי שליטות שונות . הסוציולוגיה הממסדית בישראל הזדהתה עם הפרוייקט הלאומי הממלכתי כפי שהוא התעצב בתקופת היישוב ובשני העשורים הראשונים של המדינה תחת הנהגת תנועת העבודה . הפרוגרמה שלה , כמו זו של הנהגת היישוב והמדינה , התאפיינה בכפל פנים -.תמיכה מילולית בשוויוניות תוך תמיכה מעשית במדיניות בלתי שוויונית ; תמיכה מילולית בפתיחות תוך תמיכה מעשית במדיניות של האחדה תרבותית ; תמיכה מילולית בעקרונות דמוקרטיים תוך תמיכה מעשית בקיומן של דרגות אזרחות שונות בישראל ; תמיכה מילולית בשלום תוך תמיכה מעשית במדיניות המרחיקה את השלום ומתעלמת מצרכיו של הצד הערבי בסכסוך . בזרמים השונים של הסוציולוגיה הביקורתית אשר התפתחה בישראל מאז שנות השבעים גלום במובלע סדר היום העתידי של הסוציולוגיה בישראל . הסוציולוגיה הממסדית דגלה בזהות בין לא שווים , ואילו הסוציולוגיה הביקורתית הופכת פרוגרמה זו על ראשה ודוגלת בשוויון בין שונים . היא שוללת את שתי המגמות המתגברות כיום בתרבות הפוליטית הישראלית — המיליטריזם הלאומני והליברליזם הכלכלי , מגמות
|
|