|
|
עמוד:27
לנשים נאנסות ( תל אביב , ( ההוצאה לאור הפמיניסטית הראשונה ( המין השני ) ועוד . במסגרת שנת האשה שהכריז אירגון האומות המאוחדות יזמה הממשלה חיבורו של דו"ח מומחים על מעמד האשה בישראל . כתוצאה מפעילויות אלה בשנות השמונים כבר התייצבה שאלת מעמד האשה על' סדר היום הציבורי —אם כי עדיין במשמעותה המצומצמת , דהיינו שאלת אי השוויון והקיפוח היחסי , ולא שאלת השליטה הגברית או , גם , הצביון הגברי לוחמני של התרבות הישראלית . העניין האקדמי בשאלת הנשים עקב אחרי ההתפתחויות האמורות . עד שנות השבעים לא עסקו מדעני החברה בנשים כבקטיגוריה חברתית שיש לחקור ' את מצבה ובעיותיה . בכך הם שיקפו את הדעה הרווחת כי , מחד , הנשים בישראל נהנות מדרגה גבוהה של שוויוניות וכי , מאידך , קיימת חלוקת תפקידים טבעית כביכול בין גברים לנשים , ולפיכך בכל מקרה אין כאן בעייה מיוחדת ( ר' יזרעאלי ותבורי , . ( 1987 ב 1975 פירסמה התנועה הפמיניסטית לראשונה בעברית , אנתולוגיה של כתבים פמיניסטיים , תחת הכותרת אשה , נשים , נשיות ( בעריכת ר . שלף ואחרות . ( שנה אחר כך פורסם סיפרה של שולמית אלוני נשים כבני אדם . ( 1976 ) הקובץ האקדמי הראשון המוקדש לעיון ולמחקר בנושא יצא לאור ב , 1982 בעריכת ד . יזרעאלי , א . פרידמן , ור . שריפט . בהמשך העשור הופיעו פרסומים נוספים בשאלת מעמד האשה בישראל ( ב . סבירסקי , ; 1984 ברנשטיין , ; 1987 . ( Izraeli , 1987 ; Shamgar-Handelman , 1986 בעשור זה גם נוסדו באוניברסיטאות תוכניות לימוד העוסקות בנשים והוקמה סקצייה למין וג'נדר באגודה הסוציולוגית 5 הישראלית . ' דומה כי רק עתה , בראשית שנות התשעים , מתחיל התחום לקבל את ההיקף והעומק הראויים לו . תורמת לכך , בין השאר , הוצאתם לאור של שלושה קבצים מקיפים בנושא הנשים בישראל , שלושתם , אגב , בשפה האנגלית ובארצות הברית : ספר בעריכת ברברה סבירסקי ומרלין ספיר ;( B . Swirski & Safir , 1991 ) ספר בעריכת דבורה ברנשטיין ;( Bernstein , 1992 ) וספר בעריכת יעל עצמון ודפנה יזרעאלי , Azmon and Izraeli ) . ( 1993 נראה כי שלושה ספרים אלה מסמנים , באופן סכימאטי , את שלוש המגמות המתגבשות בסוציולוגיה הפמיניסטית בישראל : מגמה ליברלית , מגמה סוציאליסטית ומגמה רדיקאלית . מגמות אלה ניבדלות באופן שבו הן מגדירות ומאפיינות את בעיית האשה , וכן בהשלכות הפוליטיות שלהן . המגמה הליברלית מתבטאת בעבודותיה של דפנה יזרעאלי ( בנוסף לעבודות שאוזכרו ר' יזרעאלי , . ( Izraeli , 1987 ; 1982 יזרעאלי חושפת את מה שהיא מגדירה כמצב האמביוואלנטי של הנשים בישראל . מצד אחד הן פועלות בתוך חברה מודרנית ודינאמית המעודדת אותן להשתתף בכוח העבודה , אך מצד שני מופנות כלפיהן ציפיות כי ימלאו תפקידים מסורתיים במשפחה . זהו אם כן הציר המרכזי של בעיית הנשים בישראל — המתח בין מודרניות / שוק עבודה לבין מסורתיות / משפחתיות . כמקור הבעייה מוגדר הפיגור התרבותי ביחס להתפתחות הכלכלית והלחצים התיפקודיים הנובעים מכך . הפתרון המשתמע הוא פעילות הסברתית וחקיקתית שמטרתה להגביר את המודעות לשוויון ולאפשר את אכיפתו . יזרעאלי היא אחת החוקרות המובילות בארץ בנושא אי השוויון בין נשים וגברים בתחומי העבודה והשכר . כך , למשל , היא הראתה כיצד מעמדן של נשים מנהלות מקופח ביחס לזה של מנהלים וכיצד על נשות קריירה מוטל עול ביתי רב המפריע להתפתחותן המקצועית .
|
|