|
|
עמוד:20
מעשיים לבעיות ממשיות , אלא משום שהציעה פיצוי סימלי —בלשונה שלה , "זקיפות קומה" — לשתי קבוצות שכבודן נירמס תחת שלטון העבודה . הקבוצה האחת היא יוצאי המחתרות הימניות של תקופת טרום המדינה , אשר היוו את הגרעין של מפלגת חרות ; הקבוצה השנייה היא של הדור השני של המזרחים , אשר סיפקו לליכוד את ההמון השואג והבוחר . שתיהן ניגרפו במליצות לאומיות אשר סיפקו תחליף ליוקרתן הפגועה . ביקורת האליטות של שפירא אינה שמאלית ואף אינה ימנית . זוהי ביקורת מן המרכז הליברלי . מכאן יתרונותיה אך גם מגבלותיה . מבחינה אנאליטית זוהי גישה אינסטרומנטאלית חד מימדית הרואה בפוליטיקה רק את מאבק הכוח , ומבחינה נורמאטיבית זוהי גישה צינית אשר שוללת מראש כל אפשרות של שינוי חברתי . התמקדות גישה זו בכוחניות , ועוד יותר מכך בכוחניות אירגונית , מונעת ממנה לזהות גורמים אחרים , בין אם תרבותיים , כלכליים , או לאומיים , אף כי גורמים כאלה נדונים בה בצורה מובלעת . במילים אחרות , מגמת האליטיזם בסוציולוגיה עוסקת רק במכשירי הפוליטיקה והיא עיוורת למטרות הפוליטיקה ולתוצאותיה . הפוליטיקה מצטיירת כזירת כוח חסרת עיגון כלכלי וחברתי או השלכות כלכליות וחברתיות . בעוד האנטי תיזה התל אביבית מנפצת את המיתוסים של התיזה הירושלמית , סובלת אף היא , כמותה , מחוסר דיאלקטיות . פלוראליזם בראשית שנות השבעים חל מהפך דמוגראפי בישראל —האוכלוסיה היהודית ממוצא מזרחי היתה לקבוצת הרוב באוכלוסיה . כשם שגישת האליטה הנדונה לעיל מייצגת את האופוזיציה של המעמד הבינוני והפרופסיונאלי לתנועת העבודה ( אופוזיציה שהיא לפחות במידה מסויימת פנימית , בהיות תנועה זו יותר ויותר נציגתו של מעמד זה עצמו , ( כך גישת הפלוראליזם מייצגת את האופוזיציה של הקבוצות המקופחות והנידכאות בחברה הישראלית , בעיקר המזרחים והערבים . המגבש המרכזי של גישה זו הוא הסוציולוג סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה . אוניברסיטה זו , כפי שנשוב ונראה בהמשך , שימשה כבית יוצר ביקורתי . סמוחה הוא בן למשפחה שהיגרה מעיראק לישראל בראשית שנות החמישים , והינו הסוציולוג הבכיר הראשון בישראל ממוצא מזרחי . כפי שהגדיר זאת הסופר סמי מיכאל , סמוחה הוא מאנשי המדע הראשונים בישראל שגדלו במעברה ( מיכאל , . ( 1984 על פריצת הדרך שעבר השיח הסוציולוגי בעשור שבין פרסום החברה הישראלית של אייזנשטאדט מ 1967 לבין סיפרו הראשון של סמוחה מ 1978 מעידה כותרת סיפרו של האחרון ישראל : פלוראליזם וקונפליקט . ( Smooha , 1978 ) אלה הן שתי תימות מרכזיות שנעדרו מן השיח המערכתי בסוציולוגיה . מעתה תעסוק הסוציולוגיה בישראל לא ב"מערכת" הכללית והסתמית , כי אם בקבוצות השונות שבחברה ( ר' גם סמוחה , . ( 1993 , 1984 סמוחה למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בתקופת השיא של השמאל החדש . בכך הוא שותף לסוציולוגים בולטים אחרים של שנות השבעים והשמונים אשר חוו בשנות לימודיהם בארצות המערב את הרדיקאליזם האינטלקטואלי של שלהי שנות השישים . סמוחה בחר לפרש את החברה הישראלית במסגרת גישה שניתגבשה בתקופה זו תחת השם "פלוראליזם , " ואשר עיקר עניינה היה בחברות פוסט קולוניאליות , המורכבות באופן הטרוגני מיחידות אתנו תרבותיות שונות המקיימות קורת גג מדינתית אחת . ( Kuper and Smith , 1969 ) שאלת המוצא של גישה זו היא מהו אופן השילוב של תת היחידות ( הקבוצות ) השונות במסגרת העל . שלושה דפוסים עיקריים הובחנו . בשילוב
|
|