|
|
עמוד:5
על הספר במשך תקופה ארוכה נשמע מדע החברה הישראלי כהד חדגוני של האידיאולוגיה הישראלית הרשמית . הוא לא נבדל בכך משאר כלי התימסורת התרבותיים — העיתונות , בתי הספר , הספרות ועוד . הדברים החלו להשתנות בשנות השבעים . מאז . תהודת קולה של הסוציולוגיה הביקורתית בישראל —זו שהאידיאולוגיה הישראלית הרשמית היא ממושאי העיון שלה ולא הנחת המוצא שלה —הולכת ומתעצמת . רישומה על סדר היום הסוציולוגי הוא כיום בבחינת עובדה ניצחת . ספר זה מהווה ראיה—ואף תרומה — לכך . מטרתו העיקרית של הספר היא לתעד את המחשבה החברתית הביקורתית , לטפח ולפתח אותה . מטרה זו ניפרטת למספר מטרות מישנה . ראשית , הספר ממציא לקוראים וללומדים — לראשונה בארץ —מבחר מאמרים בסוציולוגיה ביקורתית , אשר בדרך כלל הנגישות אליהם קשה ( יש מאמרים שפורסמו בכתבי עת שקשה להשיגם , יש שלא פורסמו בעברית , ויש המתפרסמים כאן לראשונה . ( מעבר לכך , ממלא הספר תפקיד כפול : הוא מספק מעין סיכום ביניים של החשיבה החברתית הביקורתית , ובד בבד הוא מצביע על כיווני ההתפתחות האפשריים שלה . הספר מספק תמונת מצב קיים , אך גם יוצר מצב חדש : הוא מתעד את מצב הסוציולוגיה הביקורתית , ואף מציב אותה באופן מגובש ובהיר על סדר היום של הדיון הסוציולוגי . תקוותי כי הוא יהווה כלי לימודי על החשיבה החברתית הביקורתית וגם מכשיר עבודה לעתיד שלה . הגדרת הביקורתיות בה השתמשתי לצורך איסוף המאמרים בספר היא רחבה ורב גונית . משותפת לכל המאמרים ביקורת על "הגירסה הרשמית" של סיפור החברה הישראלית ועל הסוציולוגיה הממסדית ששימשה אותה . יחד עם זאת , אין המאמרים מדברים באותו קול ובאותה נימה י אדרבא , בין כמה מהם ישנם הבדלים משמעותיים ולעתים אף ניגודים מפורשים . רב גוניות זו משרתת את העניין של הסוציולוגיה הביקורתית בשיג ושיח עירני , בניגוד לעניין הממסדי ( ולעתים אף הביקורתי כיתתי ) בשיח מונוליטי ודוגמאטי . לא ניתן היה , כמובן , לקבץ בכרך אחד יותר מקומץ ייצוגי של החיבורים הסוציולוגיים הביקורתיים הקיימים ; הקוראים והקוראות ימצאו במאמרים עצמם הפניות לחומר איכותי רב נוסף . המאמרים שבספר עוסקים בהיבטים מרכזיים של ההוויה החברתית הישראליתהתגבשות היסטורית , מדינה ופוליטיקה , מעמדות ועדות , גברים ונשים , כלכלה מדינית , מלחמה ושלום , יהודים וערבים , ועוד . אך אין זה ספר על "נושאים" אלה או אחרים , ומימלא אין הוא מקיף את כל הנושאים הראויים לדיון . הספר מציג פרספקטיבות —נקודות ראות תיאורטיות אידיאולוגיות על החברה הישראלית בכללה —אשר מהן , או תוך התדיינות ואולי אף מחלוקת עימן , יש להמשיך ולפרש את המתהווה ואף לנסות לשנותו . הכנת הספר לדפוס מסתיימת עם חתימתו של הסכם ההכרה ההדדית בין ישראל לאש"ף . החברה הישראלית והאיזור כולו עומדים בפתח תקופה חדשה . במקביל להיערכות ההיסטורית החדשה יש אף לערוך סדר יום סוציולוגי חדש . השאלות המועלות בספר זה , הבעיות הנדונות בו , והפרספקטיבות המוצעות בו מקבלות עתה משנה תוקף . אורי רם תל אביב , 13 בספטמבר 1993
|
|