א. המדיניות האיטלקית ערב פרוץ המלחמה ובשנותיה הראשונות

עמוד:11

6 היתה ידועה לה היטב . היא ניהלה מדיניות עצמאית כלפי מדינות בעלות ברית וכלפי הגרורות של 'הציר / במגמה ליצור מחנה שיהיה בעתיד מעין משקל שכנגד לעוצמתה האדירה של גרמניה . היא אישרה לנציגיה שבארצות הכבושות לנקוט בפעולה פוליטית עצמאית , נפרדת מזו הנקוטה בידי הגרמנים ; כך , לדוגמה , בקרואטיה תמכו האיטלקים בלוחמים הציטניקים של הגנרל מיכאילוביץ , בה בשעה שהצבא הגרמני נלחם בהם במלוא כוחו . ומעל לכל אפשרה תפיסה זו לאיטלקים לנהל מדיניות עצמאית כלפי האוכלוסייה האזרחית שבארצות הכבושות , וכלפי מיעוטים לאומיים ודתיים בכלל זה , כגון סרבים ב'מדינה הקרואטית העצמאית' ויהודים בקרואטיה , ביוון ובצרפת של וישי , אף על פי שהיה ידוע היטב שבנושא זה תתפרש עמדתם כפגיעה באחת מאושיות השקפת עולמה של גרמניה הנאצית . על מועד כניסת איטליה למלחמה החליט מוסוליני באופן סופי , ככל הנראה , רק בימים 28-27 במאי . 1940 דהיינו , כפי שהתכוון מלכתחילה , בשעה שתוצאות המערכה הצבאית על אדמת צרפת כבר היו בגדר ודאי , ועם זאת עדיין לא היה סיומה של המערכה קרוב כל כך , לפי הערכתו , שיהיה בו כדי להטיל דופי בהתערבות האיטלקים או כדי להמעיט בחשיבות תרומתם הצבאית . למורת רוחו התפתחו המאורעות באופן אחר , ובעיקר לפי לוח זמנים שונה מכפי שציפה . המהירות שבה הכניעו צבאות גרמניה את צרפת , שנחשבה לאחת המעצמות האדירות בעולם , הפתיעה את מוסוליני . ב 17 ביוני , 1940 שעה שביקשו הצרפתים לפתוח במשא ומתן על תנאי שביתת הנשק , עדיין היתה תרומת האיטלקים למערכה הצבאית כה צנועה , שאפילו מוסוליני נאלץ להשלים עם הרעיון , שבמשא ומתן העתיד להיפתח לא יוכל למלא אלא תפקיד משני . 'היטלר ניצח במלחמה ללא השתתפות צבאית פעילה כלשהי מצד האיטלקים' - אמר באי שביעות רצון גלויה לחתנו , שר החוץ צ'יאנו - ( Galeazzo Ciano ) 'והיטלי הוא שיאמר את המלה האחרונה . ' ואמנם בפגישת שני המנהיגים במינכן , בימים 18 ו 19 ביוני , לדיון על תנאי שביתת הנשק שיוטלו על צרפת , התברר שהמלה האחרונה אכן היתה של היטלר . יתירה מזו , באותו מעמד גם התברר שיעדי המדיניות הגרמנית , לפחות לטווח קצר , היו שונים מאוד מאלה של בעל הברית האיטלקי . לאחר נצחונותיו הגדולים על פני יבשת אירופה , ולקראת המשך המערכה הצבאית - לדברי צ'יאנו , זעם מוסוליני כשנודע לו , ב 12 באוקטובר , 1940 על כריתת הברית הצבאית הגרמנית רומנית , כי האיטלקים ראו ברומניה מדינה שבתחום השפעתם . הוא הצהיר באוזני צ'יאנו : 'היטלר מעמיד אותי תמיד בפני עובדה מוגמרת . הפעם אשלם לו באותה מטבע : הוא ידע מן העיתונות שכבשתי את יוון' ( צ'יאנו , יומן , עמ' . ( 470 למעשה הוא לא קיים איום זה במלואו , שכן דאג שתימסר הודעה למשרד החוץ הגרמני על תחילת המתקפה על יוון , אם כי רק זמן קצר ביותר לפני תחילתה . צ'יאנו , יומן , עמ' . 443

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר